|
|
עמוד:11
למה אלופים ? 11 צד ג' שבין המנהיג למונהג . חשבתי על ראש הלשכה כאדם שמעצים את מנהיגותו של האלוף בעיני אנשיו . ראש הלשכה הוא קצין צעיר שנבחר באופן אישי על ידי האלוף, ומשמש יד ימינו ונאמנו . ראשי לשכות, כפי שיוסבר בהמשך הספר, משמשים גם כעוזרים טכניים לאלופים, וגם כמתווכים זמינים בינם לבין שאר קציני המפקדה . בדרך זו הם אוצרים כוח רב . זה היה גישוש באפלה מבחינתי . הפרופסור הזקן חיטט במאמרים שלו, ושלף אחד שתיאר תופעה בשם "פונדקאי של כריזמה" . זה היה זה . נשאלת השאלה למה בעצם אלוף צריך מישהו אחר שיעצים את מנהיגותו ? הרי אלוף הוא לוחם מהולל ומנוסה שעלה לגדולה, מפקד קרבי שהצליח בכל אשר עשה וקוּדם עד לפסגות הנחשקות של המטה הכללי . למה הוא נזקק לעזרה של מישהו ? הרי די בכך שיביע את רצונו, שיקבע מטרות, והאחרים כבר יעוטו כדי לממש אותן, לא ? את התשובה לכך כבר ידעתי כיועץ ארגוני . האם כפיפים מצייתים לממונים עליהם ? באופן עקרוני, כן . זו נטייה אנושית לציית למקור סמכות . למדנו זאת כילדים מהורינו . ומנגד, תהליך ההתבגרות נטע בנו גם את הרצון לעצמאות ולמתן ביטוי לתפיסת העולם הייחודית שלנו . יש משהו פרדוקסלי בהתקדמות בסולם הדרגות . מצד אחד, המנהל נעשה בכיר יותר, בעל סמכויות נרחבות יותר, עצמאי יותר בקבלת ההחלטות . מצד שני הוא מתרחק מ"רצפת הייצור" הארגונית, יושב לו במגדל השן של ההנהלה, מנהל מרחוק, ובעיקר תלוי מאוד בדרגים שמתחתיו שידעו ליישם את החלטותיו ולבצע את תפקידם . הפרדוקס הזה, פרדוקס התלות של המנהל באנשיו, הולך ומחריף בדרגים בכירים . זאת משום שמנהל בכיר מגלה עם הזמן שהבכירוּת דווקא מגבירה את תלותו באנשיו . אין לו כוח זולת הכוח שכפיפיו מעניקים לו, ולאלוף יש כפיפים רבים ובכירים מאוד . בדרגים בכירים, הצורך בעצמאות איננו רק של המנהל הבכיר, אלא גם של כפיפיו, בכירים גם הם . כדי לבסס את סמכותו של המנהל הבכיר, נדרש מנגנון ייחודי ורב עוצמה . זהו מנגנון שאיננו מבוסס רק על כישוריו של המנהל הבכיר, אלא גם על הנאמנים הקרובים אליו, הלשכה והעוזרים .
|
|