|
|
עמוד:13
13 מבוא : משילות משולבת | ליהיא להט נטע שר-הדר יצחק גל-נור בהמשך לאמור לעיל, ושלא כמו אנסל וגש ( 2008 Ansell and Gash ) , אמרסון ועמיתיה מתמקדים במידה פחותה ברכיבים הפנימיים היוצרים את התנאים לשיתופי הפעולה, ומנגד עוסקים בשלושה רכיבים עיקריים : ( א ) עקרונות לפעולה משותפת, 17 ( ב ) מוטיבציה משותפת, המתבססתהמובילים את בעלי העניין להשתתף בפעולה ; על אמון הדדי, הבנות, לגיטימציה ומחויבות משותפת של השותפים ; ( ג ) יכולתם של מגוון בעלי העניין לפעול במשותף . כמו כן, החוקרים מדגישים את חשיבותה של הראייה המערכתית, שכן היא יכולה ליצור הבדלים בין משטרי משילות משולבת . הם מציינים רכיבים המשפיעים השפעה מעגלית על תוצרי המשילות המשולבת, למשל מאפייני המערכת, המניעים לשיתוף הפעולה והדינמיקה בו, התפוקות של הפעולה המשותפת, תוצאותיו של התהליך, המשוב וההסתגלות שלאחריו — כל אלה הם גורמים המבחינים בין משטר משילות אחד למשנהו ( 2012 . Emerson et al ) . על אף העניין הרב שהמשילות המשולבת מעוררת, יש המותחים עליה ביקורת, אם על התופעה עצמה ואם על המושג התיאורטי ( 2021 Sørensen and Torfing ) . ברמת הפרקטיקה, ישנו חשש כי המשילות המשולבת הפכה לאופנה, ל"גביע הקדוש", וכי לעיתים משתמשים בה לפתרון בעיות שאולי מוטב לפתור בדרך אחרת ( 2009 ; 2008 O’Flynn ) . המשילות המשולבת מתבססת על שיתוף של בעלי עניין ועל בניית הסכמות, ואלה דורשים השקעת משאבים רבים, כגון זמן וכוח אדם, ולכן התהליך עלול להיות יקר מאוד ולהסיט משאבים ממטרות חשובות אחרות . יתר על כן, השגת הסכמות בין כל בעלי העניין היא לא תמיד עניין של מה בכך . לדוגמה, בעלי עניין עשויים להעדיף את האינטרסים הצרים שלהם או להוביל ל"לכידת הסוכנות", כלומר לנווט את הפעולה של ארגוני הממשל למען אינטרסים מסוימים ולא למען האינטרס הציבורי הרחב ( 2014 Lubell 2004 ; Bhan ) . במחקר שעסק בתחומי הבריאות והרווחה בבריטניה, למשל, נמצא כי השותפות חיזקה את הנגישות לשירותים, צמצמה את השיבוריות ( פרגמנטציה ) ואת הכפילויות בהספקת השירותים, והובילה לפיתוח של שירותים אינטגרטיביים . אולם לצד הצלחותיה של המשילות המשולבת נתגלו בה גם כשלים . לדוגמה, הטיית משאבים : במקום להשקיע בהספקת שירותים, בשיפורם ובמילוי צורכי הציבור, המשאבים הופנו לקידום שיתוף הפעולה . כלומר, לעיתים השותפויות מקדמות תוצאות החשובות בעיני בעלי העניין אך אינן מתאימות בהכרח לסדר העדיפויות הציבורי או לצורכי הציבור הרלוונטי ( 2006 Rummery ) . זאת ועוד, לעיתים משתמשים במושג משילות משולבת כאשר בפועל מדובר בשיתופי פעולה נקודתיים או בתיאום פעולה בלבד — הסדרים החסרים כמה מן המאפיינים של המשילות המשולבת ( כמו מיסוד פורמלי, הדדיות והסכמה ) . דיוויד מקייבר טוען כי יש ללמוד על המשילות המשולבת באמצעות תיאוריות 17 . החוקרים מציינים כי כדי לבסס את עקרונות הפעולה הללו, ארבעה תהליכים מתרחשים בזמן האינטראקציה בין השותפים — גילוי, הגדרה, התדיינות ( deliberation ) והחלטה .
|
|