|
|
עמוד:12
12 משילות משולבת בישראל ( 2012 Ansell ) . תהליכי תכנון מערבים גורמים מגורמים שונים, ומנגנוני המשילות המשולבת מסייעים להשיג הסכמות ולקדם את התהליך מתוך שיתוף פעולה, במקום להתבסס על התנגדויות לצורך התאמת התכנון . בתחום משאבי הטבע ומאגרי המים, למשל, משמשים לא פעם תהליכי משילות משולבת . היות שפעמים רבות מאגרי מים חוצים גבולות אזוריים ומדינתיים, היכולת לכונן שותפויות בתחומים אלה באמצעות יצירת "מועצות משאבי מים" ( watershed councils ( מסייעת לקידום האינטרס הציבורי . מנגנוני משילות משולבת מיושמים גם בתהליכים של משא ומתן רגולטורי ( Regulatory Negotiation – Reg - Neg ) . בתהליכים אלה מבקשים להגיע לקונסנזוס בין בעלי עניין בנושאים שבהם הממשל מעוניין לקדם אסדרה . התהליך מאפשר להביא את מגוון נקודות המבט של בעלי העניין כבר בשלב עיצוב החוק או הנוהל, ומטרתו לחזק את הלגיטימציה לחוק וליישומו . מלבד דוגמאות אלו ואחרות, בספרות המחקר מוצגים מודלים ודוגמאות לחקר 16 במודלים אלו יש רכיביםמקרים המתארים את דפוסי הפעולה של מנגנונים אלה . חיצוניים ופנימיים שיש לתת עליהם את הדעת . למשל, אנסל וגש טוענים כי בתהליכי משילות משולבת יש לשים לב לכמה רכיבים : התנאים המקדימים שעל בסיסם נערך ההסדר, ובהם האסימטריה ביחסי הכוח שבין בעלי העניין השותפים לתהליך ; המשאבים והמידע שבעלי העניין מביאים עימם לשותפות ; המידע המובא לשם קידום תהליך הלמידה ; התמריצים להשתתפותם של בעלי העניין ; וההיסטוריה של שיתוף הפעולה בין השחקנים בעבר . עוד חשוב לשים לב להקשר המוסדי, כלומר לדפוס ההסדר הפורמלי שהמשילות המשולבת מתעצבת באמצעותו . חשובה גם זהותה של המנהיגות המניעה את התהליך ויכולותיה להשפיע על בניית הסכמה בין בעלי העניין ולקדמה . לסיום, ראוי לבחון את תוצאות תהליך המשילות המשולבת ואת פירותיו, ובין השאר לשאול אם הושגו תוצאות מיטביות ואם יושמו ההחלטות שהתקבלו במסגרתו ( 2008 Ansell and Gash ) . קירק אמרסון וטינה נבאצ׳י מתארות משטרי משילות משולבת ( – CGR Emerson and Nabatchi 2015 ( ) Collaborative Governance Regimes ) . אלה מבנים של משילות משולבת שהם רחבים יותר מן ההסדר היחיד, ואפשר להגדירם כך : "מערכת חוצה-ארגונים המכוונת לעיצוב מדיניות או להספקת שירותים ומערבת מערך של ארגונים עצמאיים המייצגים אינטרסים או תחומי עשייה למיניהם" ( 769 2014, Emerson and Gerlak ) . לטענת אמרסון ואנדראה גרלק, במשטרים אלה יש הסדרים מוסדיים, הליכים וכללי התנהגות המעמידים בסיס איתן לקולבורציה ( שם ) . החוקרים בוחנים מהו ההקשר שהתהליך מתרחש בו, קרי התנאים הפוליטיים, החוקתיים, החברתיים-כלכליים, הסביבתיים והאחרים המשפיעים על היווצרותם של משטרי המשילות המשולבת ועל אופני הפעולה שלהם ( Emerson and Nabatchi 2015 ) . 16 . ראו עוד דוגמאות אצל 2010 Innes and Booher ובאתר האינטרנט של מיזם TROPICO .
|
|