|
|
עמוד:10
10 משילות משולבת בישראל בקבלת החלטות פורמלית הנעשית בפורומים של סוכנויות ממשל . אמירה זו חשובה גם אם בסופו של דבר המדינה היא האחראית, כמו במקרים של רגולציה ( שם ) . אנסל מונה שישה רכיבים במשילות המשולבת : ( א ) היא נעשית ביוזמתה של סוכנות ציבורית ; ( ב ) מעורבים בה שחקנים לא ממשליים ; ( ג ) המשתתפים בה עוסקים ישירות בעיצוב מדיניות, ואינם יועצים בלבד ; ( ד ) הפורום מאורגן פורמלית ונפגש קולקטיבית ; ( ה ) היא מכוונת להגיע להחלטות באמצעות קונסנזוס, גם אם הוא אינו מושג בפועל ; ( ו ) שיתוף הפעולה ממוקד בסוגיות מדיניות ציבורית או ניהול ציבורי ( 2012 Ansell ) . לעומת הגדרתם של אנסל וגש, קירק אמרסון ועמיתיה מנסחים הגדרה רחבה יותר ( 2012 . Emerson et al ) . לפי הגדרתם, משילות משולבת היא אסטרטגיה שבה לא רק שחקני ממשל יוזמים את השותפות ; גם שחקנים אחרים, כמו ארגוני חברה אזרחית, יכולים ליזום אותה . אבל מכיוון שהמטרה היא לקדם מטרות ציבוריות, גם שחקני ממשל ישתתפו בהסדרים אלה . יתרה מזו, לפי הגדרתם של אמרסון ועמיתיה ייתכנו גם הסדרי משילות הנעשים בתוך ארגוני הממשל בלבד, למשל שיתופי פעולה בין אגפיו או בין מחלקותיו של הממשל . תוספת חשובה בהגדרתם היא שהסדרי משילות משולבת ייערכו כדי לקדם מטרה ציבורית שאי-אפשר להשיגה באמצעים אחרים ( שם, 2 ) . אם כן, מעניין לשאול אם ישנם מצבים שבהם מוטב שלא לפעול לפי גישת המשילות המשולבת . יש חוקרים הטוענים כי הלכה למעשה מגמות שיתופי הפעולה בין מגוון גורמים הולכות ומתחזקות ( Sørensen and Torfing 2021 ) , ויש הקוראים, מסיבות נורמטיביות, לפעול לשילוב בעלי עניין ממגזרים שונים לשם חיזוק יכולות הממשל ( Vigoda - Gadot 2004 ; 2009 ; Wanna 2008 ) . אחד האתגרים שמושג המשילות המשולבת מציב הוא הניסיון להפריד בינו 14 אנסל וגש מבחינים בין משילות משולבת ובין מושגיםובין מושגים דומים . אחרים . לטענתם, למשל, המושג "קורפורטיזם" ( מְשילה אִרגונית ) מבטא שיתוף רחב יותר של ארגונים מובילים בשוק העבודה — לעומת משילות משולבת — וכן את האינטראקציה שלהם עם סוכנויות הממשל . עוד הם טוענים שהמושג Associational Governance ( משילות התאגדותית ) מחייב לכלול עמותות מאורגנות, ואילו המשילות המשולבת יכולה לכלול גם אזרחים, ולאו דווקא עמותות מאורגנות . גם "רשתות 15 מבטאות מבנים של שיתופי פעולה בין בעלי עניין, מדיניות" ( Policy Networks ) הדיווח החברתית“ — Sørensen and Torfing 2021 ( social accountability ) . נדון בסוגיה זו גם בפרק הסיכום . 14 . למשל בינו ובין המונח whole - of - government שטבעו החוקרים טום כריסטנסן ופר לגריד ( 2006 Christensen and Lægreid ) . 15 . במושגים “רשתות“, “רשתות מדיניות“ ו“רִשתיוּת“ עוסקים גם תחומי מחקר אחרים, כמו חקר הארגונים וסוציולוגיה . אנו מתמקדים ברשתות בתחומי מדיניות ומינהל ציבורי,
|
|