|
|
עמוד:9
9 מבוא : משילות משולבת | ליהיא להט נטע שר-הדר יצחק גל-נור 8 כך, למשל, מדיניות מתעצבתשל שחקנים ממגוון מגזרים, הנעשים שותפים . בדפוסים של שלטון רב-רובדי ( Multi - Level Governance ) , המאופיין באינטראקציות רשמיות ובלתי רשמיות בין רובדי שלטון — מקומי, אזורי, מדינתי ובינלאומי — לאו דווקא לפי מדרג כלשהו ( 2001 Peters and Pierre ) . לפיכך גוברת חשיבותם של כלי מדיניות המדגישים תיאום ושיח בין קבוצות ( 2006 DeLeon ) . כלי מדיניות אלה, המוגדרים "רכים", נעשים רלוונטיים יותר לנוכח היחלשותה של המדינה והשינויים 9 אם עד כה נהגו להישען בלעדית על מנגנונים כמו מדרג החלים בדפוסי תִפקודה . נוקשה ושווקים כלכליים לשם שליטה בחברה, כעת החל מַעבר לדפוסי משילות באמצעות רשתות מדיניות של שחקנים מכמה מגזרים, שיחדיו משפיעים ומיישמים מדיניות ציבורית ( 2012 Bevir ) . על רקע זה החלה להתפתח אסטרטגיה ממשלתית וחוץ-ממשלתית המתבססת על עבודה משולבת עם מגוון בעלי עניין לשם השגת 10 יתרה מזו, הובלת תהליכים לעיצוב מדיניות וליישומה בשילוב מטרות ציבוריות . מגזרים אחרים נתפסת גם כדרך פעולה יעילה להתמודד עם "בעיות זדוניות" 11 אלה הן בעיות מורכבות וחוצות תחומים שקשה להציע להן ( wicked problems ) . פתרון יחיד, ולכן שיתופי פעולה עשויים להיות אמצעי טוב יותר להתמודדות עימן ( 2016 . Williams et al ) . המקורות התיאורטיים של המשילות המשולבת הם בין-תחומיים : מדע המדינה, ניהול ציבורי, מדיניות ציבורית, סוציולוגיה, כלכלה ועוד ( ; 2012 . Emerson et al Williams 2012 ) . יתר על כן, יש חוקרים הרואים במשילות משולבת — הן בבחינת מושג הן בבחינת פרקטיקה — תופעה של העשורים האחרונים, ואילו אחרים גורסים 12 כי שורשיה נעוצים עוד במאה התשע-עשרה . אחת ההגדרות המקובלות בתחום היא הגדרתם של כריס אנסל ואליסון גש . הם קובעים כי "משילות משולבת היא סוג של הֶסדר הנוצר ביוזמת סוכנות ממשל אחת או יותר ומשלב בעלי עניין מחוץ לממשל בתהליך קולקטיבי של קבלת החלטות . תהליך זה מתאפיין בהיותו פורמלי, מכוון לקונסנזוס, ונבנה בדיון משותף שמטרתו לעצב מדיניות ציבורית או ליישמה או לנהל תוכנית או נכסים" ( Ansell and Gash 544 2008, ) . כלומר מדובר בהֶסדר פורמלי שמשתתפים בו בעלי עניין ( stakeholders ) המתקשרים זה עם זה הדדית בתהליך דיוני ( deliberative and multilateral ) . אחריותם 13 היות שהם מעורבים במישריןשל בעלי העניין לתוצאות המדיניות היא משותפת, 8 . Salamon 2002 ; Dunleavy et al . 2006 ; Stoker 2006 ; Vigoda - Gadot 2009 ; Pollitt and Bouckaert 2011 ; Howlett 2014 Rhodes 1994 ; 2000 ; Bevir 2012 ; Sørensen and Torfing 2021 . 9 Vigoda - Gadot 2009 ; Bryson et al . 2015 ; Lang 2019 ; Bianchi et al . 2021 . 10 11 . לפירוט מאפייניהן של “הבעיות הזדוניות“ ראו 1973 Rittel and Webber . 12 . ראו לדוגמה 2014 McGuire 2006 ; Ansell and Gash 2008 ; Emerson and Gerlak . 13 . שאלת אחריות הדיווח ( accountability ) היא שאלה מאתגרת ( ראו לדוגמה Jayasinghe et al . 2020 ; Triantafillou and Hansen 2021 ) . לאחרונה הוצע בעניין זה המושג “אחריות
|
|