פתח דבר: כרונולוגיה של תסכול

עמוד:13

פתח דבר : כרונולוגיה של תסכול | 13 המזרחית וקול בשכונות כדי להיטיב עם דיירות / י הדיור הציבורי בדירות שבהן הן / ם גרות / ים ולעגן את זכויותיהן / ם בהן . התכלית שחוק זה נועד לשרת היא סוציאלית כביכול ובאה לקדם רעיונות של צדק חלוקתי ושוויון על ידי הענקת אפשרות לדיירות / ים ציבוריות / ים לרכוש את בתיהן / ם במחיר מסובסד, לצאת ממעגל השכירות שמותיר אותן / ם בנחיתות כלכלית יחסית ולהגדיל את סך ההון המשפחתי על מנת להבטיח עתיד טוב יותר להן / ם ולילדיהן / ם באמצעות מנגנון ההורשה . פעילות / ים מזרחיות / ים רואות / ים בו אקט חשוב של תיקון עוול, שמעניק הכרה לסיפֵּר של המזרחיות / ים ו״הזדמנות נדירה לבצע את 5 למרות אחד התיקונים החברתיים החשובים בתולדות מדינת ישראל״ . זאת, אני סבורה כי על אף חקיקתו של החוק והמטרות החשובות שעומדות בבסיסו, הוא עצמו אינו נותן ביטוי מפורש להקשר ההיסטורי שבתוכו נוצרו פערים אלה ואין בו הכרה מפורשת בגזענות שננקטה ועדיין ננקטת נגד מזרחיות / ים כקהילה מוגזעת שבעבורה נועד מנגנון הדיור הציבורי מלכתחילה . במסגרת עבודתי כעורכת דין פמיניסטית מרוקאית-מזרחית בתחום הכלכלי-חברתי, הקמתי פרויקטים רבים וניהלתי מאות תיקים בתחומים שונים, לרבות בתחום הדיור הציבורי . מתן נראות ושם ל״בנות / י השכונות״, מיקומן / ם בהקשר פוליטי-כלכלי והיסטורי וזיהוין / ם כמזרחיות / ים — הן בכתבי התביעה, הן בכתבי ההגנה והן בהצעות החוק — הם בעבורי ערך עליון : מזרחי / ת צריכ / ה לדעת מדוע הוא / היא גדל / ה בדירת עמידר ביפו או בדירת עמיגור באשדוד . הוא / היא צריכ / ה לדעת שדור האימהות / אבות שלו / ה נכלא שם לא בגלל מדיניות דיור צדקנית, שניסתה למצוא פתרונות דיור ״למסכנות / ים״, כפי שישראל מנסה לצייר זאת . היא / הוא צריכ / ה לדעת שהדיור הציבורי נועד לה / ו אך ורק על בסיס אתני, ושישראל — להבדיל ממדינות רווחה אחרות — היא מקום שבו דיור מסוג זה ניתן מלכתחילה על בסיס זה ולא על בסיס כלכלי . היא / הוא צריכ / ה לדעת שבמסגרת הפרוטוקולים של הדיונים בוועדות השונות במהלך השנים 1952 – 1972 , הוגי הדיור הציבורי לא קראו לו / ה ״בת / ן השכונות״, אלא התייחסו להקשרים האתניים שלה / ו ותייגו אותה / ו כבר אז כמזרחי / ת . היא / הוא צריכ / ה להכיר בערך של

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר