|
|
עמוד:12
12 שבעצמו היה המשך לעיסוק של אסכולת פרנקפורט ושל מי שנעשו לימים אבותיה הביולוגיים או המומצאים של הדיסציפלינה, ובראשם גראמשי ובנימין, עבר בעשורים הבאים שינויים וגלגולים רבים . תחילה נתקל בשתי הפרעות, כלשונו של הול — הפמיניזם ותיאוריית הגזע — ולמד לעכל אותן, ובהמשך בשאלות של מגדר ושל מיניות . בתהליך שהחל אז והתפשט אל מעבר לאוקיינוס ומכונה לעתים המפנה הפוסטמודרני בלימודי התרבות, התמקדו יותר ויותר בדרכי ההתקבלות של תוצרי התרבות הפופולרית וב"שיח", ולעתים הלך לאיבוד הפוליטי . בדרך הצטרף ללימודי התרבות הדיון בתרבות החזותית, תחום מחקר שָׁכֵן, חופף לעתים, שגם אתו יש לי יחסים . לחקירות שלי יש לא פעם ממד היסטורי ולכן הן כוללות בדרך כלל עבודה ארכיונית, המתלווה לסקירה של הספרות התיאורטית הרלוונטית . אי-אפשר להיתמם כאן, בלתי אפשרי לציית להנחיה של הול במלואה ולגרור אותה עד קצות הידע, להכיל הכול . הכישלון מובטח מראש . אפשר רק לצבור די חומר כדי לחוש שכל מסקנה שתיגזר על יסודו תוביל אותנו לקראת ודאות טנטטיבית, שמעמידה עצמה למבחן . במילים אחרות, אפשר כך : להתפרש ולהעמיק במידה שלא תוביל לאובדן רסן מוחלט ותותיר אותנו עם טריטוריה אחת מזוהה, בת תוקף עד שיוכח אחרת, לאמץ במהלך הדרך ככל האפשר את מה שאפשר מניסיונם של אחרים, ולהפעיל כמה כישורים חיוניים, שאי-אפשר בלעדיהם : יכולות עיכול, סינתזה וארגון . המלאכה הזאת, האקדמית, יצירתית במיטבה הרבה יותר משנדמה . במקרה שלי נכנס עוד ממד, שאיננו חיוני עולמית אבל הוא מהותי מבחינתי : הלשון . זו שבכוחה לתרום גמישות מבנית, יכולת הפתעה וגם יופי . ככל שהשימוש בה ראוי והניסיון עולה יפה — היא העושה את הטקסט לאחר . אין זה עוד טקסט אקדמי קלסי אלא טקסט בעל ממד נרטיבי . לעתים הוא יציר כלאיים של ממש ולעתים הוא חורג אל מחוזות המסה והרשימה . כלים עיקריים המשמשים אותי במחקרי, באופן כללי וגם בספר זה, הם השיטוט והתיאור, וליתר דיוק, השיטוט הריאליסטי שבבסיסו היגיון של השתלשלות, נביעה של דבר ממשנהו, וכמוהו הוא מלווה בהרחבות תיאורטיות מקומיות . והתיאור — זה הדוקומנטרי, אשר ייחודו בשאיפתו
|
|