|
|
עמוד:10
10 הנוף הנפרש כאן, נוף עיר השדה, אינו בהכרח נוף שקיעה והוא לאו דווקא מתעלף מחום-היום . הוא רב עוצמה לעתים . ועם זאת, הוא תמיד פועל יוצא של דחיקה בידי מי שבכוחו לדחוק והוא מפעיל את כוחו זה . תקוותי היא כי ההצבעה על הדוחקים — הריבון, השלטון, ההון — תתרום לשאיפה לסלקם מעמדת הכוח . וכך, חצר אחורית בתל אביב תוביל לאתר הפסולת חירייה וממנו אל מטמנת דודאים בנגב והלאה אל הכפר הבדווי אבו סמארה, ישיבת תפרח, שכונת שמואל הנביא בירושלים, אתר פסולת באזור התעשייה עטרות, כלא עופר, מחנה קציעות, מתקן חולות, רחוב סלמה בתל אביב, כפר יאסיף, חורבות אל בִּרווה, מושב אחיהוד, כביש הצפון, קיבוץ סאסא, רמת הגולן, חוף בכנרת, מטמנת הפסולת חגאל, עמק בית שאן, יישובי התענך, הכפר מוקיבלה, נוף ים, אתר הפסולת השרון, מטמנת הפסולת אפעה, בקעת הירדן, ים המלח, נמל אשדוד, אשקלון, לוד, אזור תעשייה בראשון לציון, מטמנת הפסולת חרובית, בית שמש, חדרה, מפרץ חיפה ובית הקברות קרית שאול . חלקים מן המפה של מנגנון הפסולת הארצי, שאינה ניתנת לשחזור במלואה, ישמשו מעין שִדְרת רפאים למעברים ממקום למקום, אף שלא תמיד יניעו אותם . שאלות כלליות יעלו אגב רצף הסיפורים המקומיים, ומהלכים אסוציאטיביים סינכרוניים יובילו להרהורים על טיבן המושגי של התופעות המתוארות ולדיון בהקשריהן : השארית עצמה, זבל ומנגנון הפסולת, החורבה, מוסדות הדרה, הגוף . הגיאוגרפיה הפוליטית תעלה מאליה מן התיאור : מרכז ופריפריה במובניהם הוותיקים, כלומר מוקדים חברתיים-כלכליים, תרבותיים ושלטוניים מול מקומות מרוחקים מהם מרחק פיזי הכפופים להם, וכן גילוייהם של יחסי כוח אלה באופן ממוקד יותר בטריטוריה המובהקת לכאורה של "המרכז" . ולצד זאת ייחשפו גילויים של אוטונומיות של המוכפפים, לעתים חזקה למדי, המתקיימת במקביל, בלא שהכפיפות והאוטונומיות יוציאו זו את זו .
|
|