פרולוג - בין שני אולמות

עמוד:12

12 | משפה למופע : לשונות יהודיות על הבמה בישראל שקודם לכן לא ניתן להן מקום על הבמה בישראל, אפילו לא בתיאטרוני השוליים . אפשר לחלק את הקהל של ההצגות בשפות אלו לכמה קבוצות : צופים מבוגרים – שמבינים ואף דוברים את השפה ; בני הדור השני – שגדלו בישראל ודוברים את השפה באופן חלקי בלבד ; בני הדור השלישי והרביעי – שאינם מכירים את הלשון, אך שמעו אותה בבית ; וצופים שאינם בני הקהילה ואינם מכירים את השפה . מטבע הדברים כל קבוצה צופה בהצגות ממניעיה שלה : עבור המבוגרים ובני הדור השני ההצגות ממלאות צורך נוסטלגי, ואולי צורך של מי שאינם פוקדים לרוב את אולמות התיאטרונים הממוסדים בארץ, אם בשל מחסום השפה אם בשל חוסר עניין במה שיש לתיאטרון בעברית להציע . אך בעיקר זהו ביטוי לגעגועים לעולם שהולך ונעלם, ועימו גם הלשונות . שתי הקבוצות האחרות – בני הדור השלישי והרביעי וצופים שאינם בני הקהילה – מעוררות סקרנות רבה יותר, ולאורך הספר אבחן את התקבלות ההצגות בקרבן, אנסה להבין את כוח המשיכה של הלשונות הללו עבורם ואת הממד המעצים והפן החברתי - פוליטי שבהן . מאז ראשית המחקר חלו תמורות בשטח, וכיום אפשר לראות בראייה רחבה את המהלכים המגוונים, ובמידה רבה לחזות אף במיצויה של התופעה . להערכתי, חלון ההזדמנויות של הצגות אלו הולך ונסגר, והזמן בשל לאפיקים חדשים עבור אוצר תרבותי בלום זה העומד לרשותנו . משבר הקורונה, שהביא להקפאה ממושכת של הפעילות התיאטרונית, השפיע באופן בלתי צפוי : מחד גיסא הוא עודד כיוונים חדשים, מאידך גיסא הוא עלול היה לשים קץ ליוזמות המיוחדות, שרובן פרטיות ובלתי מתוקצבות . לא בכדי בולט בספר היעדר הפעילות בשנים 2020 - 2021 . בשל המיצוי הטבעי של המהלך, ובעקבות המשבר העולמי, הספר עשוי להפוך למעין רקוויאם, תפילת אשכבה וקינה לתופעה שהוא חוקר . עם זאת אני מבקשת להציע רעיונות להמשך שונה וייחודי של חיי לשונות הגולה על הבמה במדינת ישראל . זוהי לטעמי התרומה העיקרית של הספר, לצד תיעוד היצירות והיוצרים וניתוח השימור הלשוני והתרבותי כחוליה מחברת בין תרבות העבר בגולה לתרבות ההווה בישראל . אם כן, לספר שתי מטרות עיקריות : תיעוד וניתוח הפעילות של התיאטרונים העוסקים בשימור, בשחזור ובנוסטלגיה, לצד בחינת האפשרויות שצופן בחובו העתיד באשר לשימוש בלשונות אלו בתיאטרון הישראלי הקנוני . באפילוג הספר אבחן כיצד התיאטרון בישראל יכול להפיק חומרים ואסתטיקה ייחודיים משימוש בלשונות היהודיות, ואשאל אם התיאטרון הלאומי, תיאטרון הבימה, יוכל לקבל על

מכון מופ"ת


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר