|
|
עמוד:13
] 13 [ הקדמה פרטיים — כמה מהם העלו עדויות חדשות ומסעירות . במאמציי שלא לפגוע בהשתלשלות הסיפור לא הדגשתי את המקורות הללו בתוך הטקסט, אלא כמידת האפשר העדפתי מקורות שלא פורסמו עד כה על מקורות מוכרים וידועים בכל הנוגע לאורכם ולמידת התכיפות של השימוש בהם . ספר העוסק ביחסים בין-לאומיים מתפרס, מטבע הדברים, על פני זירה בין-לאומית . אך הספר הזה עוסק בראש ובראשונה בפוליטיקה הבריטית, בחברה הבריטית ובדיפלומטיה הבריטית . ככל שהדברים יישמעו מוזרים, בשנות השלושים עדיין הייתה בריטניה המעצמה החזקה ביותר בתבל — מרכז גאה של אימפריה המשתרעת על פני רבע מכדור הארץ . היה ברור שאמריקה היא המעצמה העולה, אך בעקבות מלחמת העולם הראשונה נסוגה ארצות הברית והסתגרה בבדלנות, ואילו צרפת — המעצמה היחידה שהיה בכוחה לבלום את השאיפות של גרמניה — בחרה לוותר על כל יוזמה דיפלומטית וצבאית ולהפקיד אותה בידי ההנהגה הבריטית . כך אירע שגם אם הבריטים היו מעדיפים שלא להסתבך בבעיות של יבשת אירופה, הם הבינו שהם המעצמה היחידה המסוגלת להציע את המנהיגות הדיפלומטית, המוסרית והצבאית החיונית לעצירת היטלר בשאיפתו להגמוניה אירופית, וכך הם גם נתפסים בעיני אחרים . בתוך בריטניה מספר המדברים על הבחירות שעשויות להשפיע לא רק על המדינה אלא אולי על העולם כולו קטן להפתיע . החיבור שלנו עשוי אפוא להצטייר ככתב הגנה שאין חשוב ממנו לאסכולת "הפוליטיקה הגבוהה" בהיסטוריה . אך האנשים הללו ( והם היו כמעט על טוהרת הגברים ) לא פעלו בחלל ריק . מנהיגיה הפוליטיים של בריטניה היו מודעים היטב למגבלות הפוליטיות, הפיננסיות, הצבאיות והדיפלומטיות — האמיתיות והמדומות — שבהן פעלו, ולא פחות מכך התחשבו בדעת הקהל . בעידן שבו משאלי דעת קהל היו בראשיתם, היה זה רעיון אמורפי, מטבע הדברים . אך הוא התקיים — כפי שהיה אפשר להסיק ממכתבי קוראים למערכות העיתונים ומחילופי מכתבים ודברים עם מצביעים במחוזות הבחירה — והתייחסו אליו במלוא כובד הראש . ברוב שנות השלושים היו מנהיגי צרפת ובריטניה שנבחרו בבחירות דמוקרטיות משוכנעים שתושביהם לא יקבלו בברכה מדיניות שעלולה להגיע לידי מלחמה ופעלו בהתאם . אך אולי המלחמה בלתי נמנעת ? אולי היטלר יתגלה כאדם שאינו יודע שובעה וגבול ? ואולי הרצון להימנע ממלחמה יגביר את סיכויי פריצתה ?
|
|