|
|
עמוד:12
] 12 [ לפי יס את היטל ר כ"אסון מוסרי וחומרי", האחראי לסכסוך הרצחני ביותר בהיסטוריה, ומן הצד האחר הוא מתואר כ"רעיון נאצל ששורשיו נעוצים בנצרות, בעוז הנפש ובשכל 2 בין שני הקטבים הללו מצויים תילי תילים של גוונים, של טיעוני הישר" . משנה ושל עימותים היסטוריים . טיבה של ההיסטוריה, שרק לעיתים נדירות היא בהירה וברורה, אך פוליטיקאים ופרשנים, בייחוד בבריטניה ובארצות הברית, מרבים לדבר על מה שמכונה "לקחי התקופה" בניסיונם להצדיק מגוון רחב של התערבויות זרות — בקוראה, בתעלת סואץ, בקובה, בווייטנאם, באיי פוקלנד, בקוסובו ובעיראק ( פעמיים ) — ולעומת זה, כל ניסיון להגיע להסכמה עם יריב משכבר מושווה מיד להסכם מינכן הידוע לשמצה משנת 1938 . כאשר ניגשתי למחקר לקראת כתיבת ספר זה, באביב 2016 , העלו השמרנים האמריקנים את שמו של נוויל צ'מברליין ( Chamberlain ) כחלק מהמערכה שלהם נגד הסכם הגרעין שעליו נשא ונתן הנשיא אובמה עם איראן . היום מקבל רעיון הפייסנות ממד חדש במאמציו של המערב להגיב על הרוואנשיזם ועל התוקפנות של רוסיה . היה אפוא רושם שיש מקום לבחינה רעננה של המדיניות הזאת, כפי שהיא גובשה והוצאה אל הפועל . יש כמובן רשימה ארוכה של ספרים בסוגיה — אך היא אינה נרחבת ואינה עדכנית כפי שנדמה לעיתים . אדרבה, ערמת הספרים שנכתבו בעשרים השנים האחרונות על מלחמת העולם השנייה גדלה ותפחה, אך המהלכים שהובילו אליה והגורמים לאסון הנורא הוזנחו יחסית . יתרה מכך, עם הזמן נכתבו ספרים משובחים על הפייסנות, אך רובם מתמקדים באירוע מוגדר, כמו ועידת מינכן, או באדם מוגדר, כמו נוויל צ'מברליין . אני, לעומת זה, ביקשתי לכתוב ספר שיכסה את התקופה כולה — החל במינויו של היטלר לקנצלר גרמניה וכלה ב"מלחמה המדומה" — כדי לעמוד על התפתחות המדיניות והעמדות הללו . עוד ניסיתי לבחון יריעה רחבה יותר ולא להסתפק בגיבורים הראשיים . הרצון להימנע ממלחמה על ידי הגעה למודוס ויוונדי עם המדינות הרודניות חרג אפוא אל מחוץ לחוגי הממשל, ואף כי דמויותיהם של צ'מברליין, הליפקס ( Halifax ) , צ'רצ'יל ( Churchill ) , דלדיֶה ( Daladier ) ורוזוולט ( Roosevelt ) תופסות מקום מרכזי בסיפור, בחנתי גם את מעשיהם של אישים ידועים פחות, ובראשם הדיפלומטים החובבים . לבסוף ביקשתי לכתוב סיפור היסטורי המשקף את אי-הוודאות, את הדרמה ואת הבעיות של התקופה . מכאן שגם אם הסיפור מלווה בפרשנות ובניתוחים, הייתה מטרתי הראשונה במעלה לתאר נרטיב כרונולוגי על סמך יומנים, מכתבים, מאמרים בעיתונים ואיגרות דיפלומטיות, אשר ינחו את הקורא בדרכו בשנים הסוערות הללו . לשם כך התמזל מזלי לזכות בגישה ליותר מארבעים אוספי מסמכים
|
|