|
|
עמוד:14
] 14 [ ג בר י ם , נ ש י ם ו מ סו ר י ם ח ש מ ל י ים שהם בזו לו לפני כן : הצד האי-רציונלי, הרגשני, הרגשי, הרוחני, הפגיע — צד שמיוצג ייצוג קיצוני בידי הנשים אחוזות השדים הנוכחות בחייהם, וכזה המוצג בגלוי במונחים של וגינה, של רחם ושל וסת . הגבר שיכול להיפתח אל העולם הזה הוא גבר שיכול להציל לא רק את האישה מן השדים שלה, אלא את עצמו מהתאבדות רוחנית או ממשית . אלה הם סרטים דידקטיים, והפרויקט הנשי בהם נמצא היישר בחזית . יש לבחון את "הנערה האחרונה" בסרטי סלאשר בהקשר של התת-ז'אנרים האחרים האלה . כשבוחנים אותם יחד, הסרטים האלה מציעים נוסחים מדומיינים שונים של איך זה, או איך ייתכן שזה, להיות אישה — לקבל וסת ולהיות בהיריון, להיות פגיעה לאלימות גברית ולעמוד בה, לעבור התקפה מינית . מה שסרטי אימה מן המשטר החדש הראו לנו הוא שלפחות כמה קהלי זכרים הראו נכונות לשחק בכאילו בתחושות האלה . בשום פנים לא ברור אם הדבר טוב או רע לנשים, אם מביאים בחשבון שאין מנוס מן החלק הזה ומחלקים אחרים בזהות שלנו . ההשתמעויות הפוליטיות בנוגע לפמיניזם ולתאוריה של קולנוע ומקומם של סרטים כאלה בהיסטוריה של הקולנוע כללית יותר הם נושאו של הפרק המסיים את הספר "עין האימה" ( The Eye of Horror ) — ו- eye מציינת גם I ( אני ) . נראה ש"הנערה האחרונה" חטפה גם את ההקדמה החדשה הזאת למהדורת סדרת הקלאסיקה של הוצאת אוניברסיטת פרינסטון . אולי כך יאה, אם מביאים בחשבון שבלעדיה קרוב לוודאי שלא הייתה מהדורה כזאת . וייתכן שאחרי כל נדודיה המילה האחרונה מגיעה לה .
|
|