|
|
עמוד:8
6 שעסקו בכך, ובמחקרים פרטניים לגבי אתרים מסוימים . בתיאור האתרים השתדלתי להיצמד למידע המתמקד ברקע ההיסטורי והדתי של כל אתר, לתאר את דמות הקדוש או הקדושה שעל שמם נקרא האתר, לרבות קורות חייהם, תכונותיהם וסגולותיהם בעיני המאמינים, וכן להביא את המסורות, האגדות וסיפורי הפולקלור המיוחסים לדמות ולמקום . המדובר באתרים שהיו מקודשים הן לאסלאם כדת הן לתושבי אזור מסוים, עיר, כפר או שטח נדודים של שבט בדואי, ולא רק במשמעותם הדתית . המידע המופיע בספר מתבסס בעיקרו על מקורות בשפה הערבית . בסוף כל ערך יובא בקיצור נמרץ מידע על חשיבות האתר לבני דתות אחרות ( יהודים, 7 אין לראות בעבודה זו עבודת מחקר נוצרים ודרוזים ) , אם ישנו מידע כזה . אקדמית, שכן חסרים בה מרכיבים עיקריים הדרושים לעבודה מעין זו, כמו מחקר השוואתי, ניתוח של תהליכים והתייחסות למדעי העזר — גיאוגרפיה 8 המידע נאסף עד פברואר 2022 . יישובית, ארכיאולוגיה ואדריכלות . * * * התופעה של הענקת קדושה לאתרים ועצמים לא נולדה עם הופעת האסלאם והכיבוש הערבי של ארץ-ישראל, אלא ינקה מתרבויות המזרח, שם הייתה מקובלת אלפי שנים קודם לכן . אנו מוצאים עדויות לתרבות כזו בארץ-ישראל כבר במקרא, שם נאמר על בני עמון : 'ויבנו גם המה להם במות ומצבות ואשרים 9 והושע הוסיף על כך : 'על ראשי על כל גבעה גבוהה ותחת כל עץ רענן', 10 ההרים יזבחו ועל ההרים יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה' . קברים קדושים היו מוקד עלייה לרגל לתושבי ארץ-ישראל על כל אזוריה, בין שהיו מוסלמים, נוצרים או יהודים, וכן לבני דתות אלו שטרחו להגיע 11 בבסיס צמיחת הקברים הקדושים ותופעת העלייה לרגלמארצות רחוקות . 6 המונח 'אתר' משמש אותי להגדרת מבנה שמיוחסת לו קדושה, בין שיש בו קבר ובין שאין בו קבר אך יש דמות המזוהה עם המקום . המונח משמש גם לתרגום המושג 'מקאם' מהשפה הערבית, וכן מתייחס למצבת קבר אשר לא הוקם עליה כל מבנה, ולתיאור 'ציון' או 'יד זיכרון' הקשורים לדמות מסוימת . 7 לגבי מידע ממקורות יהודיים על אודות אתרי קודש מוסלמיים, ראו בהרחבה : וילנאי, מצבות . 8 על המאפיינים האדריכליים של אתרי הקודש ראו : פיטרסן, מחלוקת, עמ' 85 – 88 . 9 מלכים א יד, כג . 10 הושע ד, יג . 11 על תופעת העלייה לרגל ראו בהרחבה : ריינר, עלייה לרגל, עמ' 23 – 156 ; שילר, עלייה לרגל . 8 | הקדמה
|
|