|
|
עמוד:14
14 מבוא על באר שבע והמחקר של מחבר ספר זה על צפת . 6 מחקרים אלה ואחרים מלמדים כי בניגוד לדעה הרווחת, בזמן השלטון העות'מאני ובמיוחד לקראת המחצית השנייה של המאה התשע עשרה חל שיפור משמעותי במערך העירוני בארץ הן בשל אינטרסים מקומיים הן בשל התחזקות ההשפעה האירופית והקשר עם העולם המערבי . ערים פריפריאליות כמו בית שאן ועזה התפתחו במהרה, ואילו העיר באר שבע, שנוסדה ביוזמת השלטונות, נתנה דחיפה מהירה לפיתוח אזור צפון הנגב וליישוב הבדווים . 7 התפתחות זו מצטרפת לחיזוק המערך העירוני באגן המזרחי של הים התיכון ובאזור הערבי של האימפריה בימי העות'מאנים בכלל כפי שסבור אנדרה ריימונד ( Raymond ) . לדעתו השליטה העות'מאנית במרחבים הימיים והיבשתיים הגדולים הייתה הגורם המרכזי לצמיחת מרבית הערים בחלק זה של האימפריה . הוא דוחה את הטענה של חלק מהחוקרים הערבים, המוּנעים לדבריו מרגשות לאומיים, שמדגישים את תקופת השקיעה והניוון של האימפריה ומתעלמים מהתרומה שלה לצמיחת ערים לא מעטות ולחיזוקן בתקופות אחרות . 8 בספר זה אחד עשר פרקים . הראשון מתחיל בשנות השלושים של המאה השמונה עשרה, מאה שבה החלו התמורות הגדולות בטבריה, מהבנייה המחודשת של שיח' ט'אהר ועד לתקופת הרפורמות ( התנזימאת, כפי שנודעו בפי העות'מאנים ) במאה התשע עשרה . הרפורמות הכניסו את ארץ-ישראל ואת טבריה לעת החדשה ולתהליך מואץ של מודרניזציה . הוקמו מערכות של מוסדות מנהל מודרניים כמו המועצות המנהליות, העיריות, בתי המשפט האזרחיים והמסחריים ולשכות חינוך ומסחר, נחקקו חוקי הקרקעות, הפרובינציות, האזרחות ועוד . הפרק מתייחס גם לתקופה הקשה של מלחמת העולם הראשונה ולהשלכותיה על תושבי העיר עד לכיבוש הבריטי של הגליל בסוף ספטמבר 1918 . הפרק השני עוסק בשלטון הבריטי ובאופיו ובמוסדות המנהל שהקים בטבריה . בדקתי עד כמה נשמרה המשכיות מהשלטון העות'מאני ובאיזו מידה חלו שינוי וחידוש במוסדות המנהל לעומת התקופה הקודמת . מן הפרק עולה כי אופיו הריכוזי של השלטון הבריטי והמחויבות שלו להקמת בית לאומי יהודי על פי הצהרת בלפור וכתב המנדט השפיעו לרעה על שיעור ההשתתפות של התושבים הערבים בניהול ענייני העיר . ערביי טבריה נדחקו בהדרגה לשוליים ברמת המנהל המחוזי והנפתי וגם ברמת ניהול העירייה ושאר משרדי הממשלה בעיר . את רוב התפקידים איישו פקידים בריטים שהחזיקו במשרות הבכירות, ואחריהם ניתנה עדיפות לפקידים יהודים . הפרק דן גם בהתרחבות העיר ושטחה הבנוי בימי המנדט, בהאצת היציאה מהחומות, בבניית השכונות הערביות והיהודיות החדשות ובהפיכת טבריה לעיר בת שני חלקים : חלק עתיק מוקף חומות וחלק חדש המתפשט בעיקר לצפון ולצפון-מערב ונודע בשם טבריה החדשה — טברייא אלג'דידה . 6 בן-אריה, עיר בראי תקופה ; בן-ארצי, להפוך מדבר ; דומאני, גילוי מחדש ; סייקאלי, חיפה ; יזבק, חיפה ; הלוי, עזה ואנשיה ; אלעארף, תאריח' ע'זה ; עבאסי, צפת . 7 טל, באר שבע ; אלעארף, תאריח' באר אלסבע ; גל פאר, הקמת באר שבע . 8 ריימונד, הכיבוש העות'מאני .
|
|