|
|
עמוד:5
אבוא | 5 הפיזיולוגית, המאפשרת הפעלה יעילה של מערכות הלב, הנשימה והשרירים ; המערכת הרגשית, המאפשרת את הנגישות לפעילות הגופנית ואת ההתמדה בהתנסות ; המערכת הקוגניטיבית, המדמה את התנועה ומחליטה על פעילות בתנאים שונים ומשתנים ; והמערכת החברתית, המתאימה את התנועה לסביבתה . 14 'האנציקלופדיה לספורט ולתרבות הגוף' כללה בהגדרת הספורט גם היבט מוסרי-חברתי : 'ספורט במובנו הנכון מלמד את האדם לתת את המעולה והטוב שבו ללא לאות במשך כל חייו, בכל עבודה הנעשית על ידיו, ודווקא שלא על מנת לקבל פרס . הוא מלמד את האדם לבחון את עצמו ובפני החברה שהוא חי בתוכה' . 15 נשרי, מחבר 'לקסיקון מונחי החינוך הגופני', הגדיר את הספורט : 'מקצועות החינוך הגופני שהעיקר בהם השאיפה להישגים ולשיאים' . בהמשך הוא הרחיב את ההגדרה ל'שעשועים מועילים, כמו דייג ותחרות בדברים שימושיים' . 16 יאיר גלילי הבחין בין שעשוע ( play ) , משחק ( game ) וספורט ( sport ) . השעשוע מתאפיין בפעילות ספונטנית ובחוסר תכליתיות, המשחק הוא פעילות הכפופה לכללים מחייבים . הגדרת הספורט טומנת בחובה תחרותיות המכוונת אל עבר מטרה סופית . או במילים אחרות – משחק אשר בסופו יש תגמול . 17 שובל ואחרים הגדירו את הספורט כך : 'בעגה היום-יומית כל פעילות גופנית . במובן המקצועי – פעילות תחרותית שפותחה בתרבות המערבית, הדורשת שליטה בביצוע מיומנויות מוטוריות . הספורט כולל ענפי ספורט רבים, ולכל אחד מהם כללים ברורים ונורמות המגדירים אותו' . 18 מתברר אפוא שאין הגדרה אחת לכל מושג . ייתכן שהבלבול יהיה רב יותר מאחר שהספר ידון גם בפעילויות גופניות שהן ספק ספורט, ספק מופע אומנותי – 'ספקטקל', ספק משחק . בשל הקושי לשייכן לקטגוריה מסוימת אשתמש במונח 'פרקטיקה גופנית' כשם כולל המציין פעילות ספורט ומשחק בהגדרתם הרחבה . הספר אינו מתיימר להקיף את כל המרכיבים שמהם התגבשה תרבות 14 שובל ואחרים, לקסיקון . 15 אבירם ואחרים, האנציקלופדיה, עמ' 484 . 16 נשרי, לקסיקון, עמ' 70 . 17 גלילי, יריית הזינוק, עמ' 1 – 62 . 18 שובל ואחרים, לקסיקון .
|
|