מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה: דברי הכנס הארבעה עשר

עמוד:12

גילויו של מתחם קבר הורדוס בהרודיון על ידי אהוד נצר לפני שנים אחדות והממצא המפואר שהשתייך למבנה הקבר ואשר שוחזר לאחרונה במוזיאון ישראל זכו להדים רבים . הקרבה בין אדריכלות קבר הורדוס לאדריכלות המצבה המכונה בשם “יד אבשלום" נדונה במאמרו של גבריאל ברקאי . מצבת יד אבשלום היא מצבה אנונימית משלהי ימי הבית השני שאין איש יודע את שמו של הנקבר או הנקברים בה . ברקאי מציע בהסתמך על הקשרים הצורניים והסגנוניים בין מצבה זו למצבת הורדוס ולמצבות דומות ( מלכותיות ? ) בפטרה ובהסתמך על הנתונים ההיסטוריים שאינם רבים, כי ניתן לייחס מצבה זו לאגריפס הראשון מלך יהודה ( 44 - 41 לפסה"נ ) . קשה להוכיח הצעה זו אך אין ספק כי במצב הידע הנתון ובכלים הנמצאים בידנו מדובר באפשרות סבירה ביותר, המאירה באור חדש ובלתי צפוי מונומנט ארכיאולוגי שהוא מן היפים והמרשימים בארכיאולוגיה של ארץ ישראל . ואם בקברים אנו עוסקים, הרי שמאמרו של עמית ראם חוזר לדון במתחם המסורתי של “קבר דוד" . בהר ציון . בקרב החוקרים קיימת הסכמה כללית כי מקומו של קבר דוד היה בגבעה הדרומית מזרחית של ירושלים הקדומה, היא עיר דוד . המסורת על קבר דוד בהר ציון היא בת כאלף שנים אך עם זאת ידוע מדיווחיו של ארמטה פיארוטי במחצית השניה של המאה ה - 19 כי מתחת למתחם חבויה מערה גדולה שנחקרה על ידיו באופן חלקי . אמינותו של פיארוטי הועמדה בספק כבר במאה ה - 19 אך מחקר מדוקדק ומנומק של פרסומיו מלמד לדעת ראם כי יש בסיס לטענותיו בכל הקשור לקבר דוד ומאפשר להציע שחזור אפשרי לתולדות האתר בתקופה הקדומה . מסקנתו זו של ראם נתמכת בתוצאות בדיקות מכ"ם חודר קרקע שנעשו באתר . המחקר בנושא זה עודנו בחיתוליו אך דומה כי הוא נושא בכנפיו פוטנציאל רב, ויש לקוות כי יימשך . ד"ר אייל מירון עורך הכרך

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא