|
|
עמוד:11
לאחרונה פורסם הכרך השביעי של הדו"ח הסופי של חפירות משלחת שילה במדרון המזרחי של עיר דוד ( שטח E ) . הצטברות המידע שנלמד מדוחות אלה מאפשרת לחוקרים פרספקטיבה הולכת ומתרחבת, המבוססת על נתונים סופיים ואמינים, על תולדותיה של עיר דוד . אלון דה גרוט, שהיה מראשי החופרים במשלחת שילה עוסק במאמרו בהארות ותובנות העולות מן החפירות במדרון המזרחי בנוגע לתולדותיה של עיר דוד בין המאה ה - 8 לפסה"נ לימי הבית השני . בפרט עוסק מאמרו בשרידי הביצור הברזלי במדרון המזרחי, שכונת המגורים הצמודה אליו וחורגת ממנו, הביצור החיצוני המזרחי, והמבנים שנבנו בשלב האחרון של ימי הבית הראשון . ניתוח הנתונים מלמד אותנו הן על התהפוכות שחלו בבינוי באזור זה, אשר עשויות לשקף את התמורות הגיאופוליטיות באזורנו, והן על טכנולוגיית הבניה שאיפשרו להתגבר על הקשיים שהעמיד המדרון התלול בפני הבונים . בדיון זה נעשה ניסיון להגדרה כרונולוגית מדויקת יותר של שכבות 11 - 10 בחפירות שילה . בהקשר לתקופות המאוחרות יותר חשוב לציין את דעתו של דה גרוט כי רבדי העפר העבים המכסים את שרידי ימי הבית הראשון ואשר זמנם ימי הבית השני אינם רבדי אשפה ( כהצעת ר' רייך וא' שוקרון ) אלא תוצר של תהליכי התרבדות ממושכים . כבכנסים קודמים אנו רואים חשיבות רבה לנתינת במה להרצאות אודות אתרים מרוחקים מירושלים אשר עשויים לספק תובנות אודות מחקר העיר, התפתחותה והמונומנטים שבה בתקופות ההיסטוריות השונות . בכרך שלפנינו דנים יוסף גרפינקל ומדלן מומצוגלו בממצא יחודי מחורבת קיאפה אשר בה התנהלה ב 2013 עונת החפירה האחרונה . חורבת קיאפה הפכה בשנים האחרונות אתר מפתח בכל הקשור בסוגיית אופיו וממדיו של המינהל במאה ה - 10 לפסה"נ ושום דיון רציני בנושא אינו יכול להתנהל מבלי להתחשב בממצאים הבאים משם . במקרה שלפנינו מציגים גרפינקל ומומצוגלו “דגם" עשוי אבן של היכל, המתוארך למאות 10 - 11 לפסה"נ, וחושפים את הדמיון בין מרכיביו הארכיטקטוניים של דגם זה לבין הארכיטקטורה של מקדש שלמה וארמון שלמה המתוארים במקרא כמו גם הארכיטקטורה של בית המקדש השני . הקבלות אלה מאפשרות לנו לשחזר באופן ריאליסטי יותר את דמותם של המבנים הללו, אך חשוב מכך : הן תומכות בתפיסה שלפיה המסורות המקראיות אודות פעולות הבניה של ארמון ומקדש שלמה אינן תיאורים מאוחרים ואנכרוניסטיים, החסרים כל בסיס היסטורי, כפי שהציעו בעבר חוקרים אחדים .
|
|