|
|
עמוד:10
במהלך השנה שחלפה מאז הכנס האחרון של מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה החפירות באתריה השונים של עיר דוד נמשכו במלוא המרץ . על המדרון המזרחי ממשיכים ג'ו עוזיאל, אלי שוקרון ונחשון זנטון בחשיפת פניו המזרחיים של “מגדל המעיין" המאסיבי ששימש מרכיב מרכזי במפעל המים של תקופת הברונזה התיכונה ב . רבות כבר נכתב ודווח אודות ביצורי תקופה זו על המדרון המזרחי אך פחות ידוע כי לצד ביצורי תקופת הברונזה התיכונה נחשפו מבנים אחדים מתקופת הברזל ב ( ימי הבית הראשון ) , ובהם חלק משכונת מגורים בת התקופה, מבנים שמטרתם אינה מחוורת עדיין וכן מתקנים מימי הבית השני . עתה מאפשר ניתוח חדש של היחסים הסטרטיגרפיים והאדריכליים בין המרכיבים השונים מן התקופות השונות לגבש את המסקנה המפתיעה כי ביצורי תקופת הברונזה התיכונה ב עדיין עמדו על תילם במידה כזו או אחרת בשלהי ימי הבית הראשון, ואף נעשה בהם שימוש כחלק ממיזמי בניה מקומיים . חלק מן הביצורים המשיכו לשמש לדעת החופרים כמרכיב בביצורי תקופת הברזל ב . ממצאים אלה מאירים באור חדש הן את תולדות ביצורי תקופת הברונזה והן את ביצוריה ומבניה של ירושלים של ימי הבית הראשון . סוגיית ביצורי ירושלים של תקופת הברזל ב נדונה מזוית אחרת במאמרם של דורון בן עמי ויאנה צ'חנובץ . השנים החופרים בשש השנים האחרונות בחניון גבעתי, על המדרון המערבי של עיר דוד ובחפירותיהם נחשפו שרידי מבנים דלים מראשית ימי הבית הראשון ואילך המושתתים על הסלע . החופרים מצביעים על שתי עובדות מענינות : האחת, כי לא נמצאו עד עתה שרידים משמעותיים של תקופות הברונזה או של תקופת הברזל א בחפירות חניון גבעתי, והשניה כי לא נמצאו כלל ביצורים מתקופות הברונזה והברזל באזור זה הכולל את צידה המערבי של עיר דוד ( בן עמי וצ'חנובץ דוחים את זיהויים של קטעי הקירות המסיביים שחשפו מדרום לשטח חניון גבעתי החופרים קרופוט ופיצג'רלד, עם ביצור או שער בחומת העיר של ימי הבית הראשון ) . משמעותם של ממצאים שליליים אלה לגבי התוואי המקובל של ביצורי ירושלים הקדומה נדונה על ידי החופרים בהרחבה .
|
|