חפירות בירושלים: תגליות מעיר דוד והר ציון 1897-1894

עמוד:5

ח פ י ר ו ת ב י ר ו ש ל י ם 4 9 8 1 — 7 9 8 1 לאור העובדה שגם בחפירות שערך זמן קצר לאחר תום החפירות בירושלים, בארבעת תִלי השפלה, לא נקט שיטה זו, אלא חפר שטחים נרחבים מפני השטח ומטה . בליס עצמו מציין את הסיבות לכך . הוא יצא למשימה שהוכתבה לו על ידי אנשי ה – PEF בלונדון, לברר את תוואי החומה ( או החומות ) הדרומית של ירושלים, וזאת בזיקה לשאלת מקום קברו של ישוע איש נצרת . חפירה ארכיאולוגית מפני השטח, גם של תעלות צרות, הייתה מתמשכת על פני זמן ארוך, ולפיכך דורשת אמצעים רבים . חפירת פיר צר אל מפלס הסלע הטבעי וממנו מחילה אופקית לכיוון החשוד בכך, שתוואי חומה עובר בו, הייתה פעולה מהירה למדי לביצוע, אם כי מייגעת ומסוכנת יותר . בליס מספק בעצמו את הנתונים . על פי חשבונו [ ראו עמ' 354 ] , האורך הכללי של הפירים והמחילות שנחפרו מגיע לכ – 400 מטרים . בתוכם, האורך המצטבר של קטעי החומה שנחשפו, לתקופותיהן, הגיע לכ – 0 3 מטרים . בדרך זו הוא חשף את כל מתארה של כנסיית השילוח . בהערכה גסה, אילו עשה זאת דרך חפירת תעלות מפני השטח, היה נזקק בליס למאמץ ולאמצעים פי 5 — 10 כדי להגיע לתוצאה שביקש . באשר לזמן שפעולה כזו הייתה דורשת ממנו, בהערכה גסה, הוא היה גדול עוד יותר, בשל שכבות שונות שהיו נקרות בדרכו, ואשר עקף אותן דרך חפירת הפירים . עבודה בפירים ובמנהרות חסכה לבליס הוצאות גדולות וגם הקטינה את ההתדיינות המייגעת בעניין חכירת השטחים ורכישת התוצרת החקלאית שגדלה בהם מידי הפלאחים המקומיים . בדומה לוורן, התאים בליס את שיטת החפירה לעובדה שהוא חופר בירושלים, אתר בעייתי ביותר לעבודה בו, וכן לתנאי השטח ולרצון להגיע אל הנתונים למרות הקשיים . לאחר צאתו לאור של הספר הראשון המתורגם לעברית, תוצר של חפירות ארכיאולוגיות שנעשו בעיר ירושלים במחצית הראשונה של המאה העשרים * , מונח בזה לפני הקוראים עברית הספר השני . כבספר הקודם, יש סיבות אחדות לעשייה הזאת . כמו מרבית הספרים שנכתבו על אודות החפירות בירושלים במאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים, גם הספר הזה אינו בהישג ידם של המתעניינים בעברה הקדום של ירושלים . ספרים אלו הפכו נדירים והם מצויים רק בספריות הוותיקות, וחסרים בספריות החדשות . התכניות המשורטטות ושאר פרטי התיעוד הם מרכיב חשוב בדוחות חפירה אלו . הוצאתו לאור של תרגום זה מאפשרת לציבור גישה להעתקים טובים של פרטי תיעוד אלו . בתוספת * איג וינסאן, ירושלים של מטה, תגליות מעיר דוד 9091— ,1911 תרגם לעברית רוני רייך והוסיף פתח דבר והערכה לעבודתו של האב וינסאן בעת חפירות משלחת מ' פארקר בעיר דוד, הוצאת מגלי"ם, ירושלים ( 008 ) , 104 עמ' ,31 איורים, 18 לוחות .

מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר