|
|
עמוד:9
תוך ניתוח פרטני ומדוקדק . פינקלשטיין גם מסיק מסקנות מאירות עינייים אודות היחס ( או ליתר דיוק היעדר היחס ) בין הקירות מתקופת הברזל בחפירתה של מזר לבין 'מבנה האבן המדורג' המסיבי הנשען ותומך קטע גדול של המדרון המזרחי של עיר דוד . מאמרו של פינקלשטיין עוסק במבנה ספיציפי המצוי באתר ספיציפי ובוחן אותו ברמת ה'מיקרו', כלומר הוא בודק יחסים בין קירות, מברר את קיומם, או אי - קיומם, של נדבכי אבן אלו או אחרים וכו' . שונה ממנו הוא המאמר השני בכרך, שבו דן יוסף גרפינקל בסוגיית 'הממלכה המאוחדת' מהיבט אחר, ברמת ה'מקרו' ומאיר אותה דרך ההקשר הכולל, העולה מתוך חפירות חורבת קייפא . שקלול הראיות מחפירות חורבת קייפא ומאתרים נוספים בשפלה, לצד שחזור המצב הגיאופוליטי בשפלה באותה תקופה מוליך את גרפינקל למסקנה שהעדות הארכיאולוגית תומכת באפשרות קיומה של ממלכה מקומית ביהודה במאה ה - 10 לפסה"נ . עמדה זו היא עמדת ביניים בין הגישה המקבלת את קיומה של ממלכה מאוחדת בארץ ישראל, המשתרעת על שטח נרחב, ובין הגישה הדוחה מכל וכל את קיומה של יישות פוליטית 'ישראלית' בארץ ישראל באותה תקופה . ובחזרה לירושלים . שני מאמרים מוקדשים בכרך זה לסוגיית מפעלי המים בעיר דוד המקראית . מאמרם של רוני רייך ואלי שוקרון מבקש לתארך מחדש את התקנתה של נקבת השילוח . רייך ושוקרון עושים שימוש בנתונים הקראמיים העולים מחפירתם ב'בריכה' הכנענית הסמוכה למעיין הגיחון בעיר דוד על מנת לתארך קטעי חציבה המתקשרים, לדעתם, לנקבת חזקיהו . למסקנתם המפתיעה, המתארכת את הנקבה לתקופה הקודמת לימי חזקיהו בכמה עשרות שנים, יש השלכות מעניינות שכן היא מקדימה גם את תאריך כתובת השילוח ועל כן מחייבת דיון נפרד בהיבט הפליאוגרפי ובכל הכרוך בהתפתחות הכתב העברי בימי הבית הראשון . מאמרו של אשר גרוסברג מגיע למסקנות שונות . גם מאמר זה עוסק בנקבת השילוח אך הוא משלב את הדיון בניתוח מפעל מים שני המצוי במקום, הוא תעלה II , המכונה גם 'התעלה הכנענית' או 'תעלת השילוח' . ראשיתה של תעלה II היא בתקופת הברונזה התיכונה ואולם כבר לפני כעשור הציעו רייך ושוקרון כי חלקה הדרומי ( העשוי כמנהרה בשונה מחלקה הצפוני העשוי כתעלה ) איננו מקורי אלא נחצב בתקופת הברזל . גרוסברג מקבל הצעה זו ומתארך
|
|