|
|
עמוד:8
כמדי שנה מלווה גם הפעם כרך מאמרים מהודר את הכנס הארכיאולוגי של מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה המתקיים בעיר דוד . כל המאמרים מייצגים נוסחים מורחבים של ההרצאות שנישאו בכנס השנים עשר . הפקתו של כרך זה בלוח זמנים כה קצר, מתוך מבט מתמיד בחול האוזל בשעון החול המציין את תאריך היעד המתקרב, על מנת שמשתתפי הכנס יוכלו ליהנות מן ההרצאות בנוסחן הכתוב ותוך הקפדה ללא פשרות על איכות המחקר ועל בקרה מדעית של הטקסטים היא משימה מתסכלת ומתישה שמושלמת בכל שנה ברגע האחרון . במשימה זו אני נהנה תמיד מן הנכונות והסיוע של קבוצה גדולה של אנשי עיר דוד ומכון מגלי"ם שבלעדיהם הייתה משימה זו בלתי אפשרית . תודתי שלוחה לכולם מקרב לב . רוב המאמרים השנה עוסקים בחידושי מחקר הקשורים בתקופת הבית הראשון . זאת בשונה משנים קודמות בהן עסקנו במגוון רחב של תקופות -מן התקופה הכנענית, דרך ימי הבית הראשון והבית השני וכלה בתקופה הרומית והביזנטית . סוגיית הממצא הארכיאולוגי, המאה העשירית וראשיתה של 'ממלכה מאוחדת' בארץ ישראל היא נושא שמתברר כי הוא רחוק ממיצוי במחקר הארכיאולוגי וההיסטורי העכשווי . שני מאמרים בכרך זה מוקדשים לבחינה מחודשת של הסוגייה . הראשון בהם הוא מאמרו של ישראל פינקלשטיין הדן ב'מבנה האבן הגדול' שנחשף על ידי אילת מזר בשנת 2005 במתחם מרכז המבקרים בפסגת עיר דוד . אילת מזר עצמה וחוקרים כעמיחי מזר, אברהם פאוסט, ישראל פינקלשטיין, דוד אוסישקין, לילי זינגר - אביץ ואחרים נדרשו למבנה זה והציעו פרשנויות מגוונות שנבדלו זו מזו בשאלה מה הם קטעי המבנה שאותם יש לזהות כשייכים למכלול ארכיטקטוני אחד, ובשאלת תיארוך המרכיבים השונים . המחלוקת בין הגישות השונות היא עמוקה וטווח התאריכים השונים שניתן על ידי חוקרים שונים למקטעי הקירות שנמצאו בשטח נע בין תקופת הברזל I ועד לתקופה ההלניסטית . המחלוקת נסבה על הארכיטקטורה, הסטרטיגרפיה והתיארוך של המרכיבים השונים בשטח . ישראל פינקלשטיין, מברי הפלוגתא המרכזיים בסוגיה זו בוחן במאמרו את השאלות הללו
|
|