מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה: דברי הכנס העשירי

עמוד:10

מבין הממצאים הקטנים הנחשפים בחפירות ארכיאולוגיות נודעת חשיבות רבה לחותמות ( בניגוד לטביעות החותם המופיעות על בולות או על ידיות קנקנים ) מתקופת המקרא המשמשים מקור מידע לא - אכזב על כתב, איקונוגרפיה, אדמיניסטרציה, תפוצת ידיעת קרוא וכתוב, שמות פרטיים ועוד . גבריאל ברקאי מיחד את מאמרו המקיף לסוגיית החותמות שנמצאו בירושלים ומציג גם חותמות אשר דבר קיומם נשמט במחקר המדעי . בית המעיין על המדרון המזרחי של עיר דוד אינו מפסיק להפתיע . בחפירותיהם של רוני רייך ושוקרון המדווחות בכרך זה עולה כי מגדל הבריכה ( המגדל המערבי ) בבית המעיין אינו אלא מסדרון מבוצר אשר נדבכיו התחתונים חודרים אל תוך מערכת פיר וורן בעוד נדבכיו העליונים 'רוכבים' על מצוק הסלע שבתוכו מותקנת מערכת פיר וורן . ממצא מרתק זה משנה את הבנת החופרים את אופיה ותפקודה של מערכת המים בתקופת הברונזה התיכונה ב' . רייך ושוקרון אף מציעים לבחון מחדש את השחזור המקובל שלפיו באותה תקופה היתה במקום עיר בעלת חומות . ימים יגידו באם הצעה מהפכנית זו תתקבל על דעת החוקרים . במאמר אחר בכרך זה חוזרים רייך ושוקרון אל האזור שמדרום ל'בריכה' הכנענית, מקום בו חפרה כבר משלחת מונטגיו פארקר בראשית המאה העשרים . כאן הם חושפים מחדש את חציבות הסלע שתועדו בשעתו על ידי האב וינסאן, שליווה את משלחת פארקר, וכן שרידי שכונת מגורים מתקופת הברזל ב' . דוד עמית החופר באזור גן העצמאות העלה בחפירותיו שרידים מסיביים של סכר הטייה המתוארך לשלהי תקופה הברזל ב', שרידי חוה חקלאית מתקופה זו, ושרידי אמת מים שיתכן ויש לקשרה עם אמת המים העליונה מימי הבית השני . פירוש הממצאים כרוך בנסיון להבנה מחודשת של האתרים המקראיים 'תעלת הבריכה העליונה' ו'מסילת שדה כובס' . תעלת הבריכה העליונה ומסילת שדה כובס מהוים גם המוקד במאמרו של אשר גרוסברג הדן במושגים אלו במשמעם המקראי ובפרשנות המאוחרת יותר . בהמשך למאמרם בכרך 'מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה' האחרון, ממשיכים דורון בן עמי

מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר