מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה: דברי הכנס העשירי

עמוד:9

עשר שנים חלפו מאז נפתח כנס מחקרי עיר דוד הראשון בעיר דוד . כנס העשור המתקיים השנה ממשיך מסורת רבת שנים שבמסגרתה נישאו עשרות הרצאות אשר הביאו בפני הקהל הרחב את חידושי המחקר בעיר דוד ובירושלים הקדומה . כרגיל, מביא הכרך המוצג בזה בפני הקורא את רוב ההרצאות שנישאו בכנס העשירי, ובנוסף - שני מאמרים המציגים חומרים חדשים שלא הוצגו בכנס בשל מגבלות הזמן . בחלק האנגלי של כרך זה תורגמו לאנגלית שני מאמרים בעלי עניין מיוחד : מאמרם של רוני רייך ואלי שוקרון על חידושי חפירותיהם בעיר דוד בדגש על תקופת הברונזה התיכונה, ומאמרם של דורון בן עמי ויאנה צ'חנוביץ על ממצאי התקופה הביזנטית בחפירות חניון גבעתי . המושב הראשון מבין שני מושבי הכנס העשירי מביא בפני הקורא תמונה מסכמת של מצב המחקר בסוגיות אחדות הנוגעות לעיר דוד . המושב השני עוסק בחידושים ובממצאים שעלו במהלך השנה האחרונה בחפירות המרכזיות המתנהלות בעיר דוד . שמעון גיבסון אשר מנהל מזה שנים ארוכות 'חפירה' בתיקי PEFה בלונדון תורם להכרותנו עם מפעלה הראוי לציון של הקרן . החפירות הארכיאולוגיות שיזמה בעיר הקדומה הן אלו שאפשרו בראשית המאה העשרים את מה שניתן לכנות במונחיו של פילוסוף המדע, תומס קוהן, 'שינוי פרדיגמה' באשר למיקומה ההיסטורי של עיר דוד . גיבסון בוחן את מטרותיה של הקרן, כפי שהוצגו בפירסומיה, ומעמת אותן אל מול הישגי המשלחות השונות אשר שיגרה אל העיר, במהלך מאה שנות מחקר . תקופת אל - עַמַארנַה מייצגת פרק מיוחד בתולדות המזרח הקדום בימי הממלכה החדשה של מצרים, המקביל מבחינה ארכיאולוגית לתקופת הברונזה המאוחרת בארץ - ישראל . ביצוריה של ירושלים בתקופה זו טרם נתגלו בחפירות שהרי בוודאי נעשה שימוש בביצורי תקופת הברונזה התיכונה שקטעים מהם נחשפו על המדרון המזרחי של עיר דוד . ארכיון המכתבים המפורסם שנחשף באחתאתן בירתו של פרעה אחנאתן, ובו מכתבים הקשורים קשר ישיר למאורעות הנוגעים בירושלים של התקופה, משמשים את שמואל אחיטוב, המשרטט באמצעותם תמונה חיה ותוססת של האירועים הדרמטיים שפקדו באותה התקופה את ארץ ישראל וירושלים .

מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר