|
|
עמוד:12
רימון כשר 12 ניתן להשיג תובנות מאוששות ללא עיון בכל מה שהעלה על הכתב . לאמור : יש לבדוק לא רק את כתביו המפורסמים שראו אור זה שנים, אלא אף את יומניו ומכתביו הרבים ( זו ההזדמנות להודות לפרופ' אבנר הולצמן, על כך שהעמיד לרשותי העתקים של מכתבי ברדיצ'בסקי, אלפיים במספר, שטרם פורסמו ) . הן במכתבים והן ביומנים טמון מידע שאינו רק מעניין ומרתק, אלא חשוב עד מאוד להבנת השקפותיו של ברדיצ'בסקי . במחקרי זה נשענתי על דברים שכתב ביומנו בשנת ,1905 תקופת "שינוי הערכים" שלו, וראיתי בהם נקודת מוצא למסקנותיי . נוסף על דברי ברדיצ'בסקי עצמו, מן הראוי לעיין גם בהערכות שכתבו עליו חבריו הקרובים - הערכות שמאירות את המזג האינטלקטואלי שלו . באחד ממכתביו כתב ברדיצ'בסקי שמשׂאת נפשו הייתה לעסוק במיסטיקה ובתיאולוגיה ( בלשונו : "חקר אלוה" ) , אבל טרדות פרנסה מנעו זאת ממנו, והוא נאלץ לכתוב סיפורים ומאמרים כדי להתפרנס . ברדיצ'בסקי לא השאיר אחריו חיבור מקיף בתחום התיאולוגיה, אבל עיון בכתביו הרבים מאפשר לשחזר את עמדתו, ושמא : עמדותיו . עיון בחיבוריו מגלה שהוא ייחס "אלוהות" או "כוח אלוהי" לישויות שונות, שאינן עשויות מקשה אחת . מקצתן מבוססות על מקורות יהודיים כגון : מקרא, מדרש, ספרות ההיכלות וקבלה ; מקצתן מושתתות על ישויות "אליליות" שזכרן מצוי במקרא ; וישנה עוד ישות, המכונה על ידו "אל נֵכָר", שמסמנת את ההשפעות הלא‑‑יהודיות שלאורך דורות רבים השפיעו על תרבותו של עם ישראל . על אלו נוספה תפיסתו בדבר האלהתו של ישו, ראייתו כאֵל . אוסף ישויות אלו מכונה על ידי בספר "פנתיאון" - גלריה של אלוהויות וכוחות אלוהיים . אין זה מפתיע שעיקר תשומת ליבו של ברדיצ'בסקי נתונה ל"אלוהי ישראל" . אותו הוא מתאר, איתו הוא מתמודד, ואותו הוא מְגנה . אם נתאר לעצמנו "פנתיאון" זה כפסיפס, נמצא כי חלק הארי
|
|