|
|
עמוד:13
1313 מבוא ומחקרי המנגיש את הידע שנצבר ; התברר גם שישנם פערים בין התנסויות שונות, בין התנסות לתיאוריה, בין תיאוריה ליישומה הפעיל, בין דיסציפלינות אקדמיות שונות ועוד ; התברר גם שהידע האקדמי בתחום מצומצם יחסית, ושהידע נוצר "מלמטה", לרוב לא "מדופלם" ( ללא תעודות מומחה ) , אבל מועבר דרך מפגשים, בקהילות וברשתות החברתיות והקהילתיות . בעקבות המפגש התגבש אצלנו חזון משותף לאיגום הידע הקיים על קהילות מקיימות ואקולוגיות בישראל . בחרנו לעשות זאת בנכונות לדרך חדשה, ערה לבין-תחומיות שקיימת בינינו, מוקירה את השוני הדיסציפלינרי וסומכת על הנכונות לשהות באי-הידיעה כבסיס ליצירת שפה משותפת שהיא מעל הדיסציפלינות . אף שהגענו מתחומי דעת שונים, כולנו ראינו בעצמנו מחויבים להחיל את רעיון המחקר המקיים גם על עצמנו, לקדם את מדעי הקיימות ולהשתמש בתפקידנו כאנשי אקדמיה לפיתוחו . לא תמיד הייתה זו התנסות פשוטה, שכן נאלצנו להתמודד לא רק עם יצירה והנגשה של ידע חדש, אלא עם דרכי שיח חדשות וגישות מגוונות לאיגום הידע . בחירה בדרך זו אינה שגורה בנוף האקדמי הישראלי בעת הזאת ; מטבעה היא דורשת זמן ממושך לאיסוף הידע בדרכים שונות ואין בצידה תגמול ממוסד של הכרה אקדמית . עם זאת, חשיבותה האקדמית מתחדדת כאשר מתבוננים בהקשר הרחב יותר של המשבר האקולוגי, באתגרים הסביבתיים-החברתיים המורכבים שלפתחנו ובחלל המנהיגותי בהובלה של שינויים . מוסדות ההשכלה הגבוהה עצמם לרוב אינם מוסדות מקיימים, הן בהתנהלותם ביום-יום ( התפעול השוטף ) והן בתוכניות הלימודים, בתחומי המחקר או בגישות המחקר, שבהם נושאי סביבה וקיימות הם עדיין שוליים יחסית, והמחקר הרב-תחומי והבין- תחומי הם החריג ולא הכלל . במסענו נדרשנו לזיהוי גבולות הידע שלנו ושל הפרקים עצמם ולאִתְגוּר הגבולות האלה באמצעות המשגה חדשה . התהליך כלל את החזקת הדואליות שבין אחיזה בחזית הידע על אודות קהילות מקיימות לבין המפגש עם הלא- מוכר והלא-ידוע, שם טמונה האפשרות ללמידה מתמדת והרחבת גבולות הידע וההתנסות שלנו כחוקרים / ות בתחום הקיימות . בדיעבד, בעקבות תהליך העבודה על הספר השתנו עבורנו המשמעויות של מפגש עם השטח ושל רעיונות כמו אקדמיה מקיימת ושיתוף פעולה . נדרשנו לקיים את מה שאנו חוקרים ומבקרים אצל אחרים : דיאלוג רב-תחומי, נטילת סיכונים בהסגת גבולות אל תחומים שמעבר להתמחויותינו, ויתור על מעמד ואישוש מוגבלות הידע .
|
|