|
|
עמוד:14
יורם הרפז 14 צעד 1 : בחירה במטרת‑על ובסיפור‑על נקודת המוצא של שיטת התכנון היא בתובנה שאין חינוך אחד שבמסגרתו אמורים להתנהל צעדי התכנון של סביבת החינוך, אלא שלושה "חינוכים" המקנים לצעדי התכנון משמעויות שונות . הוגים וחוקרים רבים תומכים בתובנה זו ומציעים לה גרסאות שונות בדמות שלוש הפרדיגמות / האידיאולוגיות / הפילוסופיות 7 שיטת התכנון שלנו מאמצת את גרסתו הידועה של של החינוך . 8 לפי גרסה זו "החינוך הוא משרתם של שלושה אדונים" : צבי לם ; אדון חברה, אדון תרבות ואדון יחיד . כל "אדון" כזה רוצה להכתיב לחינוך את מטרתו ולחנך את התלמידים לחיים ראויים בתחומו . לפי אדון חברה, מטרת החינוך היא להקנות לתלמידים כלים - ידע, מיומנויות, הרגלים, התנהגויות - החיוניים להשתלבות בחברה ובעבודה ( כיום, דוברי החינוך הזה מתרכזים בהשתלבות בחברה ובעבודה עתידיות ) . לפי אדון תרבות, מטרת החינוך היא להשפיע על אישיותם של התלמידים ברוח הערכים והאמיתות המכוננים את התרבות המועדפת . לפי אדון יחיד, מטרת החינוך היא לאפשר לכל תלמיד למצוא ולהמציא את עצמו, לממש את אישיותו החד‑‑פעמית . שלוש המטרות הללו - מטרות‑‑העל של החינוך - נתמכות בידי שלושה סיפורי חינוך - סיפורי‑‑העל של החינוך - שמגבים אותן ומניעים את אנשי החינוך לפעולה . מטרות‑‑העל וסיפורי‑‑העל מכוננים שלושה "חינוכים" : חינוך כלים, חינוך ערכים וחינוך יחידים, או בלשונו של לם : חינוך 9 כסוציאליזציה, חינוך כאקולטורציה וחינוך כאינדיווידואציה . בצעד 1 על המתכננים לבחור במטרת‑‑על אחת ובסיפור‑‑על אחד - לבחור בחינוך שבמסגרתו יתנהל התכנון . זוהי בחירה לא קלה - "בחירה טרגית" - משום שהיא כרוכה באובדן היתרונות של שני ה"חינוכים" האחרים . מדוע צריך לבחור ? מדוע לא להקנות כלים, להנחיל ערכים ולאפשר מימוש עצמי בסביבת חינוך אחת ? משום ש"החינוכים" מעבירים מסרים חינוכיים שונים וסותרים :
|
|