|
|
עמוד:14
14 | האיש שהפיל את מסך הברזל הוא תמך בידידו שהיה אז הנשיא . צ'רלס ומרי-ג'יין וויק, שוב חברי קבינט המטבח המצומצם, שניהם ידידים קרובים וותיקים של רייגן . נמצאים במקום גם כאלה שאינם נמנים עם החלוצים, למשל באפי וביל קאפריץ שבאו מוושינגטון . הם מהווים דבר טוב ונחוץ בעיר הבירה שלנו, מכיוון שיש להם קשרי ידידות בשתי המפלגות, ומכאן באופן משתמע הם תומכים בכל נשיא וגברת ראשונה . אפשר לכנות זאת מעשיות איתנה, והיא אכן כזאת . אבל נכון גם לומר שלא כולם מסוגלים לכך, ומה שהם עושים מביא תועלת לא רק לוושינגטון אלא גם, בדרך זו או אחרת, לרפובליקה עצמה . שכן כאשר נשיא חדש, מישהו מחוות בוטנים בפליינס או מבניין המושל בליטל רוק או מהארמונות הייחודיים אבל עדיין קרתניים של החוף המערבי, נוחת בוושינגטון, הוא זקוק לממסד שיפגוש אותו ויזמין אותו אליו, שיקבל אותו בברכה ויאחל לו שיעביר כאן את זמנו בנעימים . כל מי שמגיע לעמדת כוח, באפי, ביל וכמה אחרים — קיי גרהם היה אחד כזה — נותנים לו את החיבוק המקבל ( אם כי לא חף מביקורת או מבחינה של הנבחר החדש ) של וושינגטון הוותיקה, כאילו באמת מקום כזה קיים . אבל בעצם, בדרך כלשהי, הוא קיים, ואם אתה בא מפליינס או מסקרמנטו או מהוט ספרינגס או מכל מקום אחר, אתה בהחלט בטוח שהוא אכן קיים . רוברט היגדון, דמות וושינגטונית ידועה וחבר קרוב של בני הזוג רייגן, שהוא גם המארח שלנו היום, מרים כוסית לברכה . "לבני המחזור הנהדר של 1989 ", הוא אומר, בהתייחסות לשנה שבה רייגן סיים את כהונתו כנשיא . "ונרים גם כוסית לידידנו רונלד רייגן, שתמיד יהיה הנשיא שלנו" . אוטסי צ'רלס, רבת-עוצמה ופיקחית, קולה של וושינגטון הוותיקה וידידתם של הגדולים, של הגדולים לשעבר ושל אלה שלעולם לא יהיו גדולים אבל מה זה משנה, נעמדת . "אני רק רוצה שתדעו שאני מוקסמת לחלוטין — " "לא שומעים", מישהו מרים את קולו . "שתוק", היא עונה וכולם פורצים בצחוק . " — מוקסמת להיות כאן הערב, הדמוקרטית היחידה" .
|
|