|
|
עמוד:11
אתי זיררת איתך | 11 היא לא תמיד נהנתה מהמפגשים הגדולים של תומכיו של בעלה, אבל היא נהנית הפעם . לאחר מכן היא סיפרה לי, בהתלהבות של ילדה צעירה, "ראיתי את רקס סקאוטן ! הוא כזה איש נחמד" . רקס סקאוטן, הסדרן הראשי בבית הלבן בתקופתו של רייגן שאותו היא לא ראתה מאז שהיא עזבה, ואשר עמד איתה בחדר השמש שבאגף המגורים ביום שבו ראש צוות השירות החשאי, האחראי על ביטחונה, בא וסיפר לה על היריות שפגעו בנשיא . היא ראתה גם את דון רגן . הוא, כמובן, עזב במרירות את תפקידו כראש הצוות לאחר שננסי ואחרים יצאו נגדו בעקבות פרשת איראן- קונטראס . הוא התנקם בה באמצעות פרסום ספר רב-מכר אשר האשים אותה בכך שהיא הטריפה עליו את דעתו עם אמונתה באסטרולוגיה ובהתעקשותה על עיכוב נסיעות נשיאותיות עד אשר הירח יעמוד בבית השביעי וצדק יישר קו עם מאדים . בזמנים ההם, כשהועסקתי ככותבת הנאומים של הנשיא, לא ידעתי על כך דבר, אבל האמנתי לזה כשקראתי על כך . ניסיון ההתנקשות הפך אותה מאישה מודאגת למלאת פחדים . היא חששה ללא הפסק לביטחונו של בעלה, וכאשר הייעוץ שהיא קיבלה מאסטרולוגים הציע מידה מסוימת של נחמה היא הייתה קשובה לכך . אבל אתם יודעים מה ננסי רייגן עשתה כשהיא ראתה את דון רגן ? היא צחקה וחיבקה אותו, והוא צחק וחיבק אותה בחזרה . "אני אמן ! " הוא אמר גם לה, והיא שאלה אותו מה הוא מצייר . "אני מצייר בצבעי שמן, נופים ! " ( הוא בן שמונים ושתיים ועדיין מדבר כמו אחיו של וילי לומן במחזה מותו של סוכן : אפריקה ! יהלומים גדולים כמו כוכבים ! ) . ננסי אומרת שהיא תשמח מאוד לראות את התמונות, מדברת עם אן, אשתו, המרותקת לכיסא גלגלים, מביטה על החיים מבין האנשים ותמיד מסתכלת כלפי מעלה . מאוחר יותר ננסי הרהרה בקול רם בשיחה עם חבר, "לעולם לא הייתי מקשרת בין דון לבין ציור" . הם צחקו, אבל מתוך הנאה . האם אין החיים מלאים בהפתעות ? האווירה הייתה כל כך חמימה וכולם נראו נדיבים ואדיבים . זה
|
|