|
|
עמוד:9
אתי זיררת איתך | 9 אליו ומדבר איתו . ופיטר רובינסון מצוות כותבי הנאומים, אשר היה שם כדי להילחם על המילים "מר גורבצ'וב, הפל את החומה הזאת" . מחלקת המדינה התייחסה בלעג לדרישה הזאת מאחר שהיא ראתה אותה כפרובוקטיבית, ופיטר יצא לקרב על כך . רונלד רייגן היה זה שירה את הירייה האחרונה : כמובן שאני אומר את זה, כוונתי היא לייצר פרובוקציה . "זוהי מסיבת השבעה", אומר מישהו מתוך אחת הקבוצות . אספת השבטים שהייתה יכולה להתקיים שבועות מספר קודם לכן, אם היינו כולנו בוושינגטון כאשר בנו הבכור של מי שרונלד רייגן בחר לסגן הנשיא שלו הושבע כנשיאה ה- 43 של ארצות הברית . אנחנו שוכחים עד כמה מכריעה הייתה ההחלטה ההיא, לא רק לגבי ההתפתחויות הפוליטיות המיידיות ב- 1980 אלא גם לגבי הדור שבא לאחר מכן . בן משפחת בוש החדש לא היה כאן כעת אם בן המשפחה הוותיק יותר לא היה כאן קודם לכן, והוא לא היה שם אם הוא לא היה נבחר ב- 1980 כאשר המועמד היה עייף והמשא ומתן עם ג'רלד פורד התמוטט ושום בחירה אחרת לא נראתה מובנת מאליה . הערכתו של רייגן כלפי בוש לא הייתה גבוהה במיוחד בימים ההם ; הוא ראה אותו כחלש מאז העימות ביניהם בפריימריז הרפובליקניים של ניו המפשייר, הזכורים במיוחד בשל האמירה "אני משלם בשביל המיקרופון הזה ! " . אבל בסופו של דבר הוא למד לחבב ולכבד אותו . כעת בנו של בוש היה הנשיא ופעל באופן שהיה ניתן להבין ממנו שבמשך שתים-עשרה שנים הוא עקב מקרוב גם אחרי רייגן וגם אחרי אביו כשהם היו בבית הישן ההוא, ולמד מהראשון מה לעשות ומהשני מה לא לעשות . בעצם, לא בדיוק, אבל קרוב לזה . בכל מקרה, החסידים הוותיקים של רייגן הסתכלו על בוש החדש במבט מלא תקווה : איש טוב, נראה קשוח מספיק, אבל נשגיח עליו לגבי שיעורי המס . כלפי חוץ, בציבור, הם מפגינים * אבל ביניהם הם מזלזלים בו בקלילות . הם שולחים כבוד לדאבּיה, אימיילים זה לזה : "מה הייתה תשובתו של בוש לשאלה 'איך אתה * ריתייי של ביש הבן, על שם ההיגיי הטקסתי של שם אית דבליי שבראש שמי האמצעי . ההערית בתחתית העמידים הן הערית המעררת העברית .
|
|