|
|
עמוד:13
הקדקה | 13 מכל מקור אנרגיה אחר . היא יציבה, אמינה, יש דלק גרעיני בשפע על פני הכדור, וישנם הידע והטכנולוגיה הדרושים להפוך אותה למקור חשמל עיקרי גם במדינות גדולות ומתועשות . אך התנועות הירוקות מתנגדות לאנרגיה גרעינית בחריפות, אף כי גם לשיטתן זוהי הדרך הטובה ביותר להפחית בפליטות הפחמן הדו-חמצני ולייצר אנרגיה נקייה . הסיבה היא, כפי שטוען שלנברגר בפרקים האחרונים של ספר זה, שסוגיית האקלים כבר מזמן איננה מאבק מדעי, אלא מאבק דתי . התנועה הסביבתית המודרנית קיבלה מאפיינים של דת חדשה, עם אלוהים משלה ( גאיה, אמא אדמה, כדור הארץ ) מצוות משלה ( לא תפלוט פחמן דו חמצני והפק אנרגיה רק ממקורות מתחדשים ) , קדושים משלה ( גרטה טונברי, אל גור, ברק אובמה ) כוהנים משלה ( מדעני אקלים, סוציולוגים של אקלים, וכיוצא באלו, בדרגות כהונה שונות ) . כמו בכל דת התפתחה שדרה רחבה של מאמינים, מקנאים קיצוניים ועד חילונים-מסורתיים מתונים . בדתות קשה להילחם . אנשים בעלי אמונה אינם מוזזים בקלות מתפיסותיהם, במיוחד כשהדת המיוחדת הזו נתפסת כמיטיבה עם העולם ועם בני האדם . כפי שטען הכלכלן והפילוסוף תומאס סואל, ״זוהי בדרך כלל משימה חסרת-תוחלת לנסות לדבר על עובדות ואנליזות עם אנשים שבורותם מעניקה להם תחושת עליונות מוסרית״ . וכך, בעיני מודאגי האקלים, נראים אנשים כמו מחבר הספר כבעלי נחיתות מוסרית, שדואגים רק לעצמם על חשבון הדורות הבאים, ומונעים על ידי בצע כסף ולא על ידי אידיאולוגיה מוסרית . זהו הבל הבלים כמובן, אך טיעון זה שומט מתחת לרגליים את אפשרות קיום הדיון . המפסידים המרכזיים מכך הן בני השכבות החלשות ביותר בחברה . הדוגמאות לכך רבות : מהתרבות מקרי ״עוני אנרגטי״ בגרמניה לאור עליית מחירי החשמל בה, כתוצאה ישירה מ״מס ירוק״ המהווה כ- % 20 מחשבון החשמל לצרכן, דרך המיתון שחוותה יפן בעקבות סגירת הכורים הגרעיניים שלה, שפגע קשות במעמד הביניים ובשכבות החלשות, וכלה באזרחי מדינות אפריקה, הסובלים ממחסור באנרגיה וחשמל הכופה עליהם לחיות בחברה לא- תעשייתית וכתוצאה מכך בעוני מרוד .
|
|