תקציר

עמוד:9

9 תקציר טיעון זה אין לשלול על הסף, אולם הוא אינו מתאים לישראל שבה לכנסת אין כל תמריץ לעסוק בפרשנות, ואף הוא אינו מתמודד עם סכנת עריצות הרוב . שנית , במנגנון החריגה טמונות שלוש סכנות : סכנת השימוש העריץ, סכנת השימוש התכוף וסכנת האפקט המצנן . שימוש עריץ הוא שימוש הפוגע בזכויות האדם פגיעה חמורה במיוחד, שימוש שמטרתו להדיר פרטים או מיעוטים, או שימוש המסכן את הבסיס הדמוקרטי של המשטר . סכנת השימוש התכוף נוצרת כאשר המחוקק משתמש במנגנון החריגה לעיתים תכופות, כך שההגנה החוקתית על זכויות האדם ועל שלטון החוק נחלשת . סכנת האפקט המצנן היא שעצם קיומו של המנגנון — גם אם לא ייעשה בו שימוש — יגרום להשפעה מצננת על פסיקתו החוקתית של בית המשפט העליון ועל הייעוץ המשפטי לכנסת ולממשלה . שלישית , אפילו בקנדה, שבה מצב זכויות האדם טוב מזה שבישראל, חמישה מתוך 11 השימושים במנגנון היו נגועים בעריצות הרוב שימוש אחד של המנגנון היה נגוע בעריצות הרוב, שכן מטרותיו היו הדרת מיעוטים, וארבעה שימושים במנגנון היו עריצים בשל פגיעה משמעותית בזכויות האדם, כוונה להדיר מיעוטים או כוונה להשתיק התנגדות . רביעית , הסכנות הטמונות במנגנון החריגה גדולות יותר בישראל מאשר בקנדה, הן בשל עיצוב מוסדי שונה הן בשל תרבות חוקתית שונה . מבחינה מוסדית, כוחם של המחוקקים בקנדה קטן יותר מלכתחילה מזה של הכנסת בישראל . כמו כן, בקנדה קיימים בלמים נוספים על כוחו של המחוקק, מלבד הביקורת השיפוטית — הפרלמנט מורכב משני בתים, ולנציגי המלוכה יש כוח וטו על חקיקה . מבחינת התרבות החוקתית, בישראל גדול החשש כי נציגי מפלגות הרוב והציבור שבחר בהם יתמכו בשימוש פסול במנגנון החריגה . ראשית, הצ'רטר הקנדי הוא סמל לאומי הזוכה להזדהות ותמיכה בקנדה, בעוד המסמך הישראלי המקביל לו — חוק-יסוד : כבוד האדם וחירותו — אינו נהנה ממעמד כזה . שנית, מעמדה הציבורי של מערכת המשפט הקנדית איתן, ואילו בישראל מערכת המשפט נתונה למתקפות חריפות שמבקשות לערער על הלגיטימיות שלה . שלישית, בישראל אין השוויון בפני החוק מובן מאליו, כך ששימוש במנגנון החריגה נגד

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא