מבוא

עמוד:14

14 מחקר מדיניות 183 | מוביליות בין – דורית בישראל על הכנסת הצאצאים . בדקנו גם מה נשאר מן המתאם בין הכנסת ההורים להכנסת הצאצאים כאשר גורמים אלו מובאים בחשבון . עושר הנתונים שעמד לרשותנו ורציפותם על פני שנים רבות הקנה לנו יתרון גדול משום שהם אפשרו לנו לבצע את הבדיקות עבור קבוצות הגיל הרלוונטיות למחקר מסוג זה, דהיינו גילי הצאצאים — שמצד אחד אינם מוקדמים מדי, כדי למתן את ההשפעה של Life Cycle Bias ( הטיית מחזור החיים ) , ומצד שני אינם מאוחרים עבור ההורים, כלומר לפני פרישתם משוק העבודה ( & Nybom Stuhler, 2016 ) . מיפוי רחב יחסית של המאפיינים המנבאים הצלחה בשוק העבודה — קרי, דירוג הכנסה גבוה ביחס לשאר הפרטים בדור הצאצאים — יעזור בגיבוש המלצות לכלֵי מדיניוּת שיש בכוחם לסייע לחיזוק הניידות הכלכלית-חברתית ולהסרת החסמים באופן שיביא למיצוי הפוטנציאל של כל הקבוצות והיחידים באוכלוסייה . המחקר שלפנינו עוסק במוביליות בשוק העבודה — בהכנסה ובתעסוקה — של קבוצות אוכלוסייה ברמת פירוט שטרם נבדקה, והוא עושה זאת על סמך נתונים מינהליים מפורטים . עם זאת, חשוב לציין גם את מה שאין בו : מטבע הדברים אין בידינו נתונים על הכנסה לא-מדווחת, וסביר להניח שאי-הכללתה יוצרת הטיה כלפי מטה של ההכנסה מעבודה של כמה מקבוצות האוכלוסייה . כמו כן, אין בידינו נתונים לא על הכנסה מהון ולא על היקף נכסים . יש להניח שצבירת נכסים בקרב דור ההורים בקבוצות אוכלוסייה בעלות הכנסה גבוהה הייתה מצביעה על אי-שוויון מתרחב על פני הדורות ב"עושר" ( wealth ) , שלא כמו צמצום האי-השוויון בהכנסה מעבודה על פני הדורות . ועוד : אין בנתונים שברשותנו מידע על קצבאות, הנוטות לצמצם את האי-שוויון בהכנסה הפנויה לעומת האי-השוויון הקיים בהכנסה מעבודה . הנתונים גם אינם כוללים דיווח על שעות עבודה, ומאחר ששעות העבודה הממוצעות של נשים פחותות מאלה של גברים, התוצאות של ההשוואה בין נשים וגברים עשויות להיות מוטות . ולבסוף, היעדר נתונים על השירות הצבאי אינו מאפשר לבחון את השפעתו על המוביליות הבין-דורית ועל הביצועים בשוק העבודה בכלל . זמינותם של כל אחד מהמשתנים הללו יכולה לסייע בהרחבה ובהעמקה של ניתוח המוביליות הכלכלית-חברתית בפרט ובניתוח תהליכים בשוק העבודה בכלל . הללו הם כיוונים מבטיחים למחקרי המשך .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא