ממצאים עיקריים

עמוד:14

14 ממצאים עיקריים  מה להעדיף במקרה של סתירה בין עקרונות הדמוקרטיה לבין ההלכה היהודית ? לאורך השנים קיים בקרב היהודים יתרון להעדפה על שמירת עקרונות הדמוקרטיה על פני הגמישות ( לפעמים ככה ולפעמים ככה ) ועל פני שמירה על ההלכה היהודית ( במדידת 2022 יש יתרון קל לשמירה על הגמישות על פני שמירה על עקרונות הדמוקרטיה ) . כצפוי כמעט כל החרדים ומיעוט זניח בקרב החילונים מעדיפים להכריע במקרה של סתירה לפי ציוויי ההלכה היהודית .  שאלנו את כלל המרואיינים אם המדינה הפכה דתית יותר מבעבר . מעט מעל שליש מהמרואיינים סבורים שכך קרה ( כלל המדגם — % 36 ) . בקרב היהודים, רוב החילונים סבורים כי המדינה הפכה דתית יותר, בניגוד לשאר ( חילונים — % 5 . 56 ; מסורתיים לא- דתיים — % 31 ; מסורתיים דתיים — % 14 ; דתיים- לאומיים — % 16 ; חרדים — % 13 ) .  חזרנו על השאלה : "ומה אתה חושב שיקרה בעתיד הלא רחוק, ב- 10 – 15 השנים הבאות, האם ישראל תהפוך או לא תהפוך למדינה יותר דתית ? " . כמחצית מהיהודים סבורים שהמדינה לא תהפוך דתית יותר, בעוד מיעוט יציב סבור שהמדינה כן תהפוך דתית יותר .  בדקנו את השאלה "באיזו מידה אתה מוטרד או לא מוטרד היום שלא תוכל לשמור על אורח החיים הרצוי לך בגלל התחזקות של קבוצות מסוימות בחברה הישראלית שמקדמות אורח חיים שונה משלך ? " ; מצאנו ששיעור המוטרדים מאוד עלה בצורה חדה ( מ- % 19 ב- 2017 ל- % 5 . 28 ב- 2022 ) . פרק 7 : החברה בישראל  לאורך השנים, הערכת היהודים את מידת הסולידריות של החברה הישראלית הייתה גבוהה מזו של הערבים ( ממוצעים רב- שנתיים על סולם בין 1 = לא סולידרית כלל ל- 10 = סולידרית מאוד : יהודים — 0 . 5 ; ערבים — 3 . 4 ) . בשתי האוכלוסיות חלה ירידה בהערכה זו משנת 2020 . ממוצע הערכת הסולידריות של החברה הישראלית בקרב השמאל ( יהודים ) נמוך מזה שבקרב המרכז והימין ונמוך בקרב החרדים לעומת יתר קבוצות המשנה .  בכל המדידות רוב היהודים הסכימו עם ההיגד "ישראלים תמיד יכולים לסמוך על ישראלים אחרים שיעזרו להם בעת צרה", בעוד שיעור ההסכמה בקרב הערבים נמוך יותר ( ממוצעים רב- שנתיים : יהודים — % 0 . 71 ; ערבים — % 8 . 47 ) .  מאז 2012 בדקנו את הערכת המרואיינים לגבי המתח החזק ביותר בחברה הישראלית — ולהלן מובאים המתחים האלה בסדר יורד מבחינת שיעור המצביעים עליהם כמתח החזק ביותר :  המתח בין יהודים לערבים : ברוב המדידות בכלל המדגם מתח זה ניצב בראש כחזק ביותר ( ממוצע רב- שנתי — % 5 . 42 ) . בין השנים 2021 ל- 2022 אף חל זינוק בשיעור המצביעים עליו ככזה ( מ- % 46 ל- % 61 ) . ערבים ( % 7 . 55 ) יותר מיהודים ( % 1 . 40 ) מעריכים מתח זה כחזק ביותר, למרות שגם בקרב היהודים חלה בשנתיים האחרונות עלייה דרסטית בהערכת עוצמתו . הממקמים עצמם בימין מעריכים יותר מהמרכז ומהשמאל ( יהודים ) את המתח בין יהודים לערבים כמתח החזק ביותר בחברה הישראלית .  המתח בין הימין לשמאל : המתח השני בחוזקו ( ממוצע רב- שנתי — % 9 . 26 ) , ובשנים 2018 – 2020 הוא אף "כיכב" במקום הראשון . הממקמים עצמם בשמאל ( יהודים ) רואים מתח זה כחזק יותר בחברה מאשר המרכז והימין .  המתח בין דתיים לחילונים : השלישי מבחינת שיעור המצביעים עליו כמתח החזק ביותר ( ממוצע רב- שנתי — % 4 . 15 ) . בקרב היהודים, החרדים והחילונים נוטים יותר מיתר קבוצות המשנה להצביע על מתח זה כחזק ביותר בחברה .  המתח בין עשירים לעניים : הממוצע הרב- שנתי של המצביעים עליו כמתח החזק ביותר בחברה הישראלית הוא % 4 . 7 .  המתח בין אשכנזים למזרחים : נתפס לאורך כל שנות המדידה כמתח החלש ביותר ( ממוצע רב- שנתי — % 9 . 2 ) .  הן בקרב היהודים הן בקרב הערבים חלה עלייה חדה משנת 2018 לשנת 2022 בשיעור מי שמגדירים את היחסים בין שני הציבורים בשלילה ( יהודים — מ- % 27 ל- % 60 ; ערבים — מ- % 26 ל- % 45 ) . ועדיין הערבים מעריכים את מערכת היחסים הזו בחיוב בשיעורים גבוהים יותר מהיהודים ( 2022 — % 17 לעומת % 4 ) .  רוב בקרב הערבים סבורים כי באופן כללי הערבים מקופחים בישראל ( ממוצע רב- שנתי — % 4 . 78 ) . בקרב היהודים לאורך כל המדידות שיעור המצדדים בטענת הקיפוח נמוך בהרבה ( ממוצע רב- שנתי — % 9 . 45 ) , ובמדידת ,2022 שהיא הנמוכה ביותר עד כה, אף חלה ירידה בשיעור מי שחושבים שכך הדבר . בשמאל ( יהודים ) יש רוב לסבורים שהערבים מקופחים בישראל, בניגוד למרכז ולימין .  רוב ברור בקרב הערבים מסכימים עם ההיגד ש"רוב הערבים אזרחי ישראל מעוניינים להשתלב בחברה הישראלית" ( ממוצע רב- שנתי — % 6 . 76 ) . כמחצית מהיהודים מסכימים עם קביעה זו ( ממוצע רב- שנתי — % 0 . 55 ) , כאשר משנת 2020 חלה ירידה בשיעורי המסכימים עימה . פרק 8 : המדדים הבינלאומיים כמדי שנה בחנו את הציונים של מדינת ישראל לשנת 2021 ( שכן המדדים מחושבים לשנה שחלפה ) ואת מיקומה ביחס לכלל מדינות העולם וביחס למדינות OECD-ה ב- 15 מדדים בינלאומיים .  הציונים הגבוהים ביותר של הדמוקרטיה הישראלית ב- ,2021 וכן לאורך השנים, הם במדד ההשתתפות הפוליטית של The Economist ( 2021 — 100 ; ממוצע רב- שנתי — 3 . 87 ) ובמדד הזכויות הפוליטיות של Freedom House ( 2021 — 85 ; ממוצע רב- שנתי — 9 . 89 ) . את הרשימה ב- 2021 סוגרים שני מדדים : מדד חופש העיתונות של Reporters without Borders ( 2021 — 6 . 59 ; ממוצע רב- שנתי — 8 . 74 ) ומדד תפיסת השחיתות של Transparency International ( 2021 — 59 ; ממוצע רב- שנתי — 3 . 61 ) .  כאשר משווים את הציונים של ישראל ב- 2021 לציונים הממוצעים הרב- שנתיים שלה ( 2003 – 2020 ) , מצטיירת תמונה מאוזנת למדיי : ב- 5 מדדים הציון שקיבלה ישראל ב- 2021 גבוה מהממוצע הרב- שנתי ; בשניים מהמדדים נרשמה עלייה משמעותית יותר — במדד ההשתתפות הפוליטית עלייה דרמטית ( % 9 . 15 + ) ובמדד רכיב ההשתתפות עלייה קלה ( % 8 . 4 + ) ; וב- 6 מדדים הציון שקיבלה ישראל ב- 2021 נמוך מהממוצע הרב- שנתי . הדבר בולט במיוחד במדדי הזכויות והחירויות הדמוקרטיות — בכל השלושה הציון נמוך משמעותית מהממוצע הרב- שנתי : במדד חופש העיתונות נרשמה הירידה החדה ביותר ( % 3 . 21 - ) ; אך ירידות משמעותיות חלו גם במדד הזכויות האזרחיות ( % 6 - ) ובמדד הזכויות הפוליטיות ( % 7 . 5 - ) . ירידה גדולה נרשמה גם במדד התרבות הפוליטית הדמוקרטית ( % 8 . 7 - ) .  בהשוואה ל- 2020 השתפר מיקומה של ישראל ביחס למדינות העולם ב- 6 מהמדדים ( זכויות פוליטיות, השתתפות פוליטית, רכיב השוויון, רכיב ההשתתפות, שליטה בשחיתות וחלוקה שוויונית של המשאבים ) ; ב- 3 מדדים מיקומה דומה לזה של השנה הקודמת ( הקול האזרחי, דמוקרטיה דיונית ותפקוד הממשלה ) ; וב- 6 אחרים חלה ירידה ( זכויות אזרחיות, חופש העיתונות, תרבות פוליטית דמוקרטית, שלטון החוק, תפיסת השחיתות ואיכות הרגולציה ) .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא