ממצאים עיקריים

עמוד:13

31ממצאים עיקריים  שיעור היהודים המתעניינים בפוליטיקה גבוה יותר משל הערבים ( ממוצעים רב- שנתיים : יהודים — % 0 . 70 ; ערבים — % 2 . 46 ) . בקרב הערבים אף נרשמת ירידה מתמשכת בשיעור המתעניינים ( מ- % 62 ב- 2011 ל- % 28 ב- 2022 ) .  תפיסת יכולת ההשפעה של האזרחים על מדיניות הממשלה היא נמוכה לאורך השנים, ושיעורי המעריכים כך דומים למדיי בקרב היהודים והערבים ( ממוצעים רב- שנתיים — % 3 . 22 ו- % 5 . 23 ) .  בקרב היהודים יש רוב למי שמעידים כי יש מפלגה המייצגת את השקפותיהם במידה ראויה . שיעור המעידים כך בקרב היהודים גבוה יותר מאשר בקרב הערבים ( ממוצעים רב- שנתיים — % 3 . 55 לעומת % 8 . 32 ) .  בקרב היהודים שיעור הסבורים שארגוני זכויות אדם גורמים נזק למדינה היה ונותר גבוה לאורך השנים ( ממוצע רב- שנתי — % 1 . 59 ) . בקרב הערבים רק מיעוט סבורים כך ( ממוצע רב- שנתי — % 0 . 30 ) .  שאלת ההסכמה או האי- הסכמה עם ההיגד ( מרחיק הלכת ) "הכי טוב היה להרוס את כל המוסדות הפוליטיים במדינה ולהתחיל הכול מחדש" נבדקה פעמיים . במדידת 2010 היה רוב ברור לקבוצת הלא- מסכימים ( % 59 ) . לעומת זאת, במדידת 2022 המדגם נחצה כמעט שווה בשווה ( מסכימים — % 43 ; לא- מסכימים — % 46 ) . פרק 5 : אמון הציבור במוסדות המדינה  בחלוקה לשני עשורים ( 2003 – 2012 ו- 2013 – 2022 ) מצאנו כי למעט צה"ל הממוצע הרב- שנתי של האמון הציבורי בכל אחד מהמוסדות היה נמוך בעשור השני בהשוואה לראשון .  צה"ל : ממוקם במקום הראשון במדגמי היהודים ( ממוצע רב- שנתי — % 1 . 88 ) ובמקום החמישי במדגמי הערבים, עם שיעור נמוך בהרבה ( ממוצע רב- שנתי — % 9 . 33 ) . בקרב החרדים צה"ל זוכה למידת האמון הנמוכה ביותר . הדרוזים נותנים יותר אמון בצה"ל מאשר הנוצרים והמוסלמים ( ממוצעים רב- שנתיים — % 6 . ,65 % 0 . ,43 % 1 . ,28 בהתאמה ) .  נשיא המדינה : ממוקם במקום השני במדגמי היהודים ( ממוצע רב- שנתי — % 9 . 66 ) ובמקום הרביעי במדגמי הערבים ( ממוצע רב- שנתי — % 3 . 36 ) . שיעור האמון בנשיא המדינה בקרב הימין נמוך מזה שבקרב השמאל והמרכז וכן נמוך יותר אצל החרדים לעומת יתר קבוצות המשנה .  בית המשפט העליון : ממוקם במקום השלישי במדגמי היהודים ( ממוצע רב- שנתי — % 5 . 59 ) ובמקום הראשון במדגמי הערבים ( ממוצע רב- שנתי — % 9 . 55 ) . במדידת 2022 רק מיעוט בשתי האוכלוסיות ( יהודים — % 41 ; ערבים — % 40 ) נתנו אמון במוסד זה . בקרב היהודים לשמאל יש בו אמון רב יותר מאשר למרכז ולימין .  משטרה : ממוקמת במקום הרביעי במדגמי היהודים ( ממוצע רב- שנתי — % 0 . 48 ) ובמקום השלישי במדגמי הערבים ( ממוצע רב- שנתי — % 5 . 37 ) . במדידת 2022 נרשם שיעור האמון הנמוך ביותר במשטרה מאז 2008 ( כלל במדגם — % 32 ) . בקרב הערבים, המשטרה קיבלה במדידת 2022 את שיעור האמון הנמוך ביותר אי פעם — % 13 .  הממשלה : ממוקמת במקום החמישי במדגמי היהודים ( ממוצע רב- שנתי — % 5 . 37 ) , אך במקום השביעי במדגמי הערבים ( ממוצע רב- שנתי — % 1 . 27 ) . במדידת 2022 נרשם שיעור האמון הנמוך ביותר בממשלה עד כה ( כלל המדגם — % 21 ) .  התקשורת : ממוקמת במקום השישי במדגמי היהודים ( ממוצע רב- שנתי — % 3 . 37 ) , אך במקום השני במדגמי הערבים ( ממוצע רב- שנתי — % 3 . 40 ) . בקרב כלל המדגם נרשמת מ- 2019 ירידה מתמשכת באמון הציבור בתקשורת עד לשיעור הנמוך ביותר במדידת 2022 ( % 22 ) .  הכנסת : אצל היהודים הכנסת נמצאת במקום השביעי והלפני אחרון במדרג המוסדות ( ממוצע רב- שנתי — % 1 . 36 ) ; ואצל הערבים במקום השישי ( ממוצע רב- שנתי — % 3 . 32 ) . במדידת 2022 התקבל שיעור האמון הנמוך ביותר עד כה ( כלל המדגם — % 14 ) .  המפלגות : בשתי האוכלוסיות ( יהודים וערבים ) המפלגות מדורגות במקום השמיני והאחרון ( ממוצעים רב- שנתיים : יהודים — % 2 . 21 ; ערבים — % 1 . 24 ) . מדידת 2022 היא הנמוכה ביותר ( כלל המדגם — % 9 ) . מעבר לשמונת המוסדות הקבועים בדקנו מפעם לפעם גם את האמון במוסדות הבאים :  העירייה / הרשויות המקומיות : שיעורי האמון במוסדות אלו במדגמי היהודים היו לאורך השנים גבוהים יותר מאשר במדגמי הערבים ( ממוצעים רב- שנתיים : יהודים — % 2 . 58 ; ערבים — % 7 . 32 ) .  הרבנות הראשית : ממוצע רב- שנתי ( יהודים ) — % 7 . 35 . השיעורים של נותני האמון אצל החרדים והדתיים- לאומיים גבוהים יותר מאשר אצל המסורתיים וגבוהים הרבה יותר מאשר אצל החילונים .  בית הדין השרעי / המשפט הקנוני : פילוח לפי עדות דתיות ( ערבים ) מראה ירידה באמון בקרב המוסלמים, עלייה באמון בקרב הנוצרים, ואצל הדרוזים — ירידה חדה בין 2017 ל- 2021 ויציבות בשנתיים האחרונות .  פרקליטות המדינה : היהודים נותנים יותר אמון במוסד זה מאשר הערבים ( ממוצעים רב- שנתיים — % 9 . 48 לעומת % 7 . 36 ) . פילוח לפי מחנה פוליטי ומיקום על הרצף חרדים- חילונים בקרב היהודים מצביע כי בשמאל נותנים יותר אמון בפרקליטות לעומת המרכז והימין, והחרדים נותנים פחות אמון מיתר קבוצות המשנה .  היועץ המשפטי לממשלה : היהודים נותנים יותר אמון במוסד זה מאשר הערבים ( ממוצעים רב- שנתיים — % 8 . 44 לעומת % 4 . 27 ) . פילוח לפי מחנה פוליטי ומיקום על הרצף חרדים- חילונים ( יהודים ) מלמד כי בשמאל נותנים יותר אמון ביועץ המשפטי לממשלה לעומת המרכז והימין, והחרדים והדתיים- לאומיים נותנים בו פחות אמון מיתר קבוצות המשנה . פרק 6 : ישראל – יהודית ודמוקרטית ?  בכלל המדגם השיעור הגבוה ביותר סבורים כי הרכיב היהודי חזק מדי ( ממוצע רב- שנתי — % 9 . 44 ) . שיעור נמוך יותר סבורים כי הרכיב הדמוקרטי חזק מדי ( ממוצע רב- שנתי — % 8 . 21 ) , ומיעוט, שאף הולך וקטן, סבורים שיש איזון בין שני הרכיבים ( ממוצע רב- שנתי — % 7 . 23 ) .  פילוח לפי מחנה פוליטי ( יהודים ) מצביע שרוב השמאל סבורים כי הרכיב היהודי חזק מדי, כמחצית מהמרכז סבורים כך ומיעוט בימין ( ממוצעים רב- שנתיים — % 5 . ,76 % 3 . ,51 % 0 . 21 ) . רוב החרדים סבורים כי הרכיב הדמוקרטי חזק מדי, שלא כמו יתר קבוצות המשנה .  שאלנו את המרואיינים היהודים איזה רכיב היו רוצים שיהיה חזק יותר — היהודי או הדמוקרטי . ההעדפה השכיחה ביותר היא לשני הרכיבים שווה בשווה ( ממוצע רב- שנתי — % 3 . 37 ) . במקום השני — העדפת הרכיב היהודי ( ממוצע רב- שנתי — % 0 . 33 ) ובמקום השלישי — העדפת הרכיב הדמוקרטי ( ממוצע רב- שנתי — % 2 . 28 ) .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא