ממצאים עיקריים

עמוד:12

12 ממצאים עיקריים  רוב הנשאלים מעדיפים לחיות בישראל ( ממוצעים רב- שנתיים : יהודים — % 2 . 77 ; ערבים — % 0 . 82 ) , אם כי בקרב היהודים חלה ירידה בשיעור זה ( ממוצעים רב- שנתיים : 2015 – 2019 — % 1 . 83 ; 2021 – 2022 — % 4 . 68 ) . הדתיים- לאומיים והחרדים מעוניינים בשיעורים גבוהים יותר להישאר בארץ . כך גם הימין לעומת המרכז והשמאל .  רוב הנשאלים סבורים כי ישראל היא מקום שטוב לחיות בו ( ממוצעים רב- שנתיים : יהודים — % 5 . 75 ; ערבים — % 3 . 67 ) . ואולם בשתי האוכלוסיות ניכרת ירידה מתמשכת והדרגתית בשיעורים אלה . פרק 3 : מחויבות הציבור בישראל לעקרונות דמוקרטיים  מאז 2018 שיעור המסכימים עם ההיגד ש"בישראל צריכות להיות לאזרחים היהודים יותר זכויות מאשר לאזרחים הלא- יהודים" נמצא במגמת עלייה מתמדת ( 2018 — % 27 ; 2022 — % 49 ) . לאורך השנים, בימין ( יהודים ) כמחצית הביעו הסכמה עם טענה זו, במרכז כרבע ובשמאל רק מיעוט זעום . שיעור החילונים המסכימים עם היגד זה הוא הנמוך ביותר, בעוד בקרב החרדים הוא הגבוה ביותר .  ממיעוט בשנת 2014 ( % 41 ) שהסכימו עם ההיגד "כדי לטפל בבעיות המיוחדות של ישראל יש צורך במנהיג חזק שלא יתחשב בכנסת, בתקשורת ובדעת הקהל", התמיכה בעמדה זו עלתה ב- 2022 לרוב ( % 61 ) . בימין ( יהודים ) נמצאה תמיכה גבוהה יותר במנהיג חזק לעומת המרכז והשמאל . התמיכה בכך אף התחזקה בכל שלושת המחנות במדידת 2022 .  רוב גדול מהערבים תומכים בצירוף מפלגות ערביות לממשלה, כולל מינוי שרים ערבים ( ממוצע רב- שנתי — % 8 . 78 ) . בקרב היהודים מדובר במיעוט בלבד ( ממוצע רב- שנתי — % 7 . 31 ) . רוב גדול בשמאל ( יהודים ) תומכים בצירוף כזה, לעומת מיעוט גדול וגדל במרכז ומיעוט קטן מאוד ויציב בימין .  רוב המרואיינים היהודים ( ממוצע רב- שנתי — % 2 . 74 ) סבורים כי החלטות גורליות למדינה בנושאי שלום וביטחון צריכות להתקבל ברוב יהודי . רוב זה גדול יותר בקרב הימין והמרכז מאשר בשמאל .  נמצא גם רוב לתומכים ברוב יהודי בקבלת החלטות בנושאי חברה וכלכלה ( ממוצע רב- שנתי — % 59 ) . גם כאן שיעור המסכימים גבוה יותר בקרב הימין לעומת המרכז והשמאל .  בכלל המדגם יש רוב למסכימים כי לבית המשפט העליון צריכה להיות סמכות לבטל חוקים שחוקקה הכנסת, אם נמצא שחוקים אלה נוגדים עקרונות שונים בדמוקרטיה . במחנות השמאל והמרכז ( יהודים ) חלה עלייה מתמדת בשיעור התומכים במתן סמכות כזאת לעומת מיעוט יציב בימין .  בכלל המדגם יש רוב ברור למסכימים עם ההיגד ש"בשום מצב לא ניתן להצדיק שימוש באלימות להשגת מטרות פוליטיות" ( ממוצע רב- שנתי — % 1 . 75 ) , והסכמה זו אף התחזקה בשתי המדידות האחרונות .  בדקנו עד כמה הציבור מעריך שנשמרים כיום בישראל שישה עקרונות דמוקרטיים מרכזיים :  הזכות לקיום בכבוד : בעשור האחרון יש עלייה מתונה בשיעור החושבים כי זכות זו נשמרת פחות מדי .  שמירת זכויות המיעוט : בעוד רוב גדול מהערבים ציינו במדידה הנוכחית כי זכויות המיעוט בישראל נשמרות כיום במידה פחותה מדי, רק מיעוט מהיהודים סבורים כך .  עקרון הפרדת הרשויות : כמעט מחצית מכלל המדגם ציינו כי ההפרדה בין הרשויות נשמרת פחות מדי . לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין יהודים לערבים בסוגיה זו .  עקרון חופש הדת : התשובה הנפוצה ביותר בקרב כלל המרואיינים הייתה בעבר שעקרון חופש הדת נשמר במידה המתאימה . במדידת 2022 נראה לראשונה שינוי, והתשובה הנפוצה ביותר היא שעיקרון זה נשמר פחות מדי .  עקרון חופש הביטוי : בשתי המדידות האחרונות בקרב היהודים הרוב סבורים שעיקרון זה נשמר במידה המתאימה או יותר מדי, ובקרב הערבים הרוב סבורים שעיקרון זה נשמר פחות מדי .  עקרון החופש להתאגדות פוליטית : בקרב היהודים רק מיעוט קטן ויציב סבורים כי עיקרון זה נשמר פחות מדי, שעה שבקרב הערבים חלה עלייה משמעותית לכדי מחצית ב- 2022 החשים כי עיקרון זה נשמר פחות מדי . פרק 4 : דמוקרטיה, שלטון, אזרחים  חלה עלייה איטית בשיעור המסכימים עם ההיגד "השלטון הדמוקרטי בישראל נמצא בסכנה חמורה" ( מ- % 45 ב- 2017 ל- % 59 ב- 2022 ) . בקרב הערבים התחושה שהדמוקרטיה הישראלית בסכנה חמורה גבוהה בהרבה מאשר אצל היהודים ( ממוצעים רב- שנתיים : ערבים — % 5 . 71 ; יהודים — % 1 . 47 ) . בשמאל ( יהודים ) שיעור ההסכמה שהשלטון הדמוקרטי נמצא בסכנה חמורה היה לאורך הזמן הגבוה ביותר, אבל בתקופת ממשלת בנט- לפיד ירד החשש מכך בשמאל ובימין הוא עלה .  רוב גדול בקרב היהודים סבורים כי המשטר בישראל הוא דמוקרטי גם לאזרחים הערבים, לעומת מיעוט החושב כך בקרב הערבים ( ממוצעים רב- שנתיים : יהודים — % 3 . 70 ; ערבים — % 7 . 32 ) . במדידת 2022 בשמאל ( יהודים ) קצת פחות ממחצית סבורים כך, לעומת רוב גדול בימין ובמרכז .  בקרב היהודים והערבים יש רוב גדול למסכימים עם ההיגד "פוליטיקאים דואגים יותר לאינטרסים האישיים שלהם מאשר לאינטרסים של הציבור שבחר בהם" ( ממוצעים רב- שנתיים : יהודים — % 3 . 79 ; ערבים — % 1 . 73 ) .  מיעוט קטן בכלל המדגם ( ממוצע רב- שנתי — % 6 . 33 ) מסכימים עם ההיגד "בסך הכול רוב חברי הכנסת עובדים קשה ומבצעים את תפקידם בסדר" . מאז שנת 2018 אף חלה ירידה חדה בשיעור המסכימים עם היגד זה ( 2022 — % 22 ) . ההבדלים בין יהודים לבין ערבים בנושא זה הם מזעריים .  הערכת הציבור את מידת השחיתות של ההנהגה כמעט איננה משתנה למרות אירועי השעה, העמדת ראש ממשלה לדין וכיוצא באלה ( הציון הממוצע הרב- שנתי על סולם שבו 1 מציין מאוד מושחתת ו- 5 בכלל לא מושחתת הוא 38 . 2 ) .  בשתי האוכלוסיות ( יהודים וערבים ) רק מיעוט ציינו שימליצו לבני משפחתם / חבריהם להצטרף לפוליטיקה, כאשר שיעור הממליצים בקרב הערבים גבוה מזה שבקרב היהודים .  הערכת היהודים שיחסי הכוחות בין המפלגות בכנסת היום מבטאים נכון את התפלגות הדעות בציבור הרחב הייתה לרוב גבוהה יותר מבקרב הערבים ( ממוצעים רב- שנתיים : יהודים — % 5 . 55 ; ערבים — % 46 ) .  בכלל המדגם הרוב אינם מסכימים עם הקביעה "לא חשוב למי מצביעים, זה לא משנה את המצב" ( ממוצע רב- שנתי — % 8 . 56 ) .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא