|
|
עמוד:15
51פרק 1 | רקע כללי בישראל ישנם שלושה סוגים מרכזיים של רשויות מקומיות : 9 עירייה — רשות מקומית של עיר, שמספר תושביה עולה על 20,000 בדרך כלל ; מועצה מקומית — רשות מקומית של יישוב שאופיו עירוני, כפרי או קהילתי ומספר תושביו בין 1,000 ל- 20,000 ; מועצה אזורית — מועצה המאגדת כמה יישובים כפריים וקהילתיים באזור גאוגרפי מסוים . ההסדרה החוקית של סוגי הרשויות אינה זהה : העיריות פועלות מכוח פקודת העיריות [ נוסח חדש ] ( להלן : פקודת העיריות ) , ואילו מעמדן של מועצות מקומיות ומועצות אזוריות מוסדר בפקודת המועצות המקומיות, והיא גם מסמיכה את שר הפנים להוציא צווים בעניינן . המועצות המקומיות מוסדרות בחלקן בצו המועצות המקומיות, התשי"א – ,1950 ובחלקן בצו המועצות המקומיות, התשי"ג – 1953 ( ההבדלים ביניהם זניחים מאוד, ולהלן כאשר אזכיר את צו המועצות המקומיות הכוונה תהיה לצו הראשון ) . פעילויות המועצות האזוריות מוסדרות בצו המועצות המקומיות ( מועצות אזוריות ) , התשי"ח – 1958 . 10 ההבדלים החוקיים הקיימים בין הסוגים השונים של רשויות מקומיות אינם גדולים, אך ישנם כאלה, גם בעניין הביקורת הפנימית . להלן אתייחס באופן כללי בעיקר להסדרים הכלולים בפקודת העיריות, שרבים מהם הוחלו גם על מועצות מקומיות ואזוריות, ואגע בהסדרים החוקיים האחרים רק כאשר קיימים הבדלים בעלי משמעות בהסדר החוקי . החובה למנות מבקר פנימי לרשות המקומית הותקנה בישראל בהדרגה . בשנותיה הראשונות של המדינה לא הייתה חובה לכך, אך היו עיריות בודדות שמינו מבקר . בשנת 1971 נערך תיקון לחוק שקבע חובה למנות מבקר בעיריות שמתגוררים בהן מעל 30,000 תושבים או ששר הפנים דרש זאת מהן . בשנת 1997 הוחלה חובת מינוי מבקר גם על מועצות מקומיות, ובשנת 2007 חויבו גם מועצות אזוריות במינוי מבקר פנימי, ולמעשה כיום מחויבות כלל הרשויות המקומיות בישראל במינוי מבקר פנים . 9 לצד שלושה סוגים עיקריים אלו ישנו סוג נדיר וייחודי - מועצה מקומית תעשייתית . זוהי רשות מקומית המנהלת אזור תעשייה בין – יישובי שלא מתגוררים בו תושבים . כיום קיימות שתי מועצות מקומיות תעשייתיות בישראל . 10 להרחבה בעניין סוגי הרשויות המקומיות השונים וההסדר החוקי שמכוחו הן פועלות ראו אבנרי, 2020 : 101- 103 .
|
|