|
|
עמוד:14
14 גוטה טירנגל בן עזרא ילדים, ניצולי הגטאות והמחנות, ומהנחישות הזאת להכפיש אדם שכתב ספר אמין ומרגש גם אם לא מדובר בחוויה האישית שלו . אז למה באמת ? מה דעתך ? ה"פשע" שלו היה להפוך, מיום למחרת, ל"אנה פרנק חדשה", וזאת הודות ליחסי ציבור יעילים שיזם המו"ל הגרמני שלו . יש שראו בזה משהו בלתי נסבל, בעוד שבעיניי, בנימין וילקומירסקי היה יותר מבולבל באשר לזהות שלו מאשר שקרן או ציניקן . סיפוריהם של ילדי השואה, שעמם התחבר בילדותו, הרשימו אותו מאוד, והם זכו לאהדה שעוררה בו קנאה, וכך, מתוך בלבול באשר לזהות שלו, הוא אימץ בלא מודע את הזהות שלהם . . . ידעת שפגשתי אותו באותה תקופה ! זה גם הזכיר לי את סיפורו של יז'י קושינסקי, שבמסגרת כתיבת ספרו "הציפור הצבועה" שאב השראה מסיפורים אמיתיים של אותם ילדים קטנים שברחו מהמוות והסתתרו בלב יערות פולין ואוקראינה . הסופר הישראלי אהרון אפלפלד הוא הדוגמה הכי מפורסמת . יז'י קושינסקי, שנסחף לתוך אווירת הציניות או הסנוביזם ששררה סביבו, התחזה מאחורי סיפור אוטוביוגרפי, מעין שקר, שתואר בספר אחר ששמו "להיות שם" ושהפך לסרט באותו שם בכיכובו של פיטר סלרס .
|
|