|
|
עמוד:8
8 עומר מינקה בלבד : "בימים ההם אין מלך בישראל" ( יז 6 ; יח 1 ; יט 1 ; כא 25 ) . אם כן, ניתן לקבוע ש"הסיפור" של סיפורי שופטים יז - כא הוא במידה רבה סיפור פוליטי המבקש לעצב את החברה של עם ישראל הקדום . ספר זה מתמקד במבע הפוליטי של שופטים יז - כא, וזאת באמצעות התבוננות בהתרחשויות שבעלילות לאור התפיסות הנורמטיביות שברקע הסיפורים . עמידה על משמעויות המקופלות ברקע המשפטי של סיפורי סוף ספר שופטים שופכת אור על הדרכים שבהן משפיע הסיפור על קוראיו בכלל ועל תפיסותיהם הפוליטיות בפרט . אופן הקריאה הייחודי, שמוצע כאן לראשונה, הוא קריאה משפטית – ספרותית סדורה בסיפורים שביחידת הפרקים הפוליטית שחותמת את ספר שופטים . קריאה שכזו מאפשרת הבנה מקיפה יותר של ההיבט הפוליטי הייחודי שבשופטים יז - כא, אך רב ערכה של קריאה כזו גם כמפתח להבנת אחת מדרכי ההשפעה של ספר הספרים על קוראיו . כך מאפשרת דרך הקריאה דנן לפזר מעט את המסתורין שאופף את ערכו החינוכי של התנ"ך - טקסט שמשמש כבר אלפי שנים כמצפן הפוליטי וכמצפן הדתי – הרוחני של עם ישראל בפרט ושל תרבות המערב בכלל . המונח "מסר פוליטי" עלול להיקרא בימינו בהתאם לשימושו המקובל בעברית המודרנית ועל פי התבניות המקובלות במציאות הפוליטית היום . בשיח היום – יומי הפוליטיקה מובנת כמלאכת חלוקת משאבים ציבוריים באמצעות "סוכני ממשל" כדוגמת מפלגות או רשויות ממשלתיות . בספר זה המושג "פוליטיקה" שמור לשיטת המשטר ולמאפייני ההנהגה . המסר הפוליטי ייבחן אפוא לאור התרומה שהוא משיא לדיון על אודות טיב מוסדות השלטון שנודעו ברקע הסיפור בכלל ומוסד המלוכה הישראלי בפרט . הגישה המוצעת לפיענוח הצופן הפוליטי שבספר שופטים גובשה במהלך כתיבת עבודת הדוקטור, בהנחיית פרופסור ( אמריטוס ) יוסי פליישמן מהמחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר – אילן .
|
|