|
|
עמוד:14
חיים דעואל לוסקי 14 מאבק זה עשוי להתהוות כמראה עקומה הפוכה ומשבשת מתמדת של הקריאה . מתוך כך, ותוך כדי תנועה במישור ההיסטורי, תתחולל אולי גם תנועה במישור הפילוסופי – מושגי, שתחרוץ לאורך ולרוחב את פני השטח הטקסטואלי שלהם, תנועה בעלת ממד טפילי ) מונח הלקוח ממשנתם ( , שבאמצעותה אמור הטקסט להדהד ולהשיב תובנות ומונחים מפילוסוף אחד לשני, להניע ולמנף את המושג ולגלגל אותו בתוך המכלול, לעתים אפילו תוך כדי טשטוש הגבולות במקורו של מה שנאמר, שאותו אינני מבקש למיין ולסווג אלא לפתוח ולקרב . תנועה זו פועלת מתוך ההבנה שגם אם ברגע מסוים מתהווה אירוע מושגי, המופיע לראשונה אצל אחד השותפים הלא משתפים, הרי שהמושג יתפשט — כאילו בכוחות עצמו — והנה הוא עובר ומחלחל לפנימיות הגותו של האחר, גם אם אין על הופעתו כל דיווח רציונלי מוחצן, כל עצירה מחייבת . הפנמת המושג קודמת לעתים להסבר, עניין שזכה אצל פוקו לכינוי "תיאטרון פילוסופי", בחיבור הביקורתי הראשון שנכתב על הפילוסופיה של דלז שבעקבותיו אני הולך כאן : הקורא מתבונן בהצגה המתמשכת לאין קץ, ללא התחלה, אמצע או סוף, הצגה שבה כל העת מתחלפים ומשתנים התפקידים, המצעים, הדמויות וצורת 6 בחיבור הנוכחיביטוי הטקסטים הנאמרים, תיאטרון שייקספירי – חנוך לויני במיטבו . מוצגת אפשרות להאמין לתנועה התיאטרלית, להאמין להעברה ) transference ( של המושגים ולפעולתם המקבילה, להאמין למה שרואים ולמה ששומעים, להנהן לנאמר ולשקוע בדברים, שכן אל האירוע האונטולוגי, כשהוא מתרחש, ניתן לחדור אם ורק אם מסכימים לדבר ולבטא אותו שוב ושוב, במחזוריות גדולה ומפותלת כפי שאכן נעשה בשיח הפריזאי . בתיאטרון הזה כולם לובשים את מסכותיהם של כולם, כולן לובשות את מסכותיהן של כולן, והתנועה לעתים כה מהירה עד שאפילו זיכרון המרת המסכה אובד בקצב האירועים המרגש והמפתיע . אין מובן לזיכרון, וכשהוא מתרחש הוא הופך לאירוע עצמו, כשהעניין נשאר בפליאה הרדיקלית עצמה ולא בדיווח עליה . למרות הדיבור על ארכיב ועל עקבות, הממד הזה עצמו נותר חסר זכר . חיבור זה מבקש להצביע על כך שפעולת ה"התקפה" של פוקו, דלז ודרידה נעשתה תוך כדי גיבוש מובנה וברור של יסודות מחשבתיים ומושגיים שילוו אותם, לאורך כל דרכם הפילוסופית, עבודה מטאפיזית רציפה מבחינת המאמץ המתודולוגי שלה, מבחינת המושגים והתמות . פילוסופים אלו, שביקשו לעמוד על "פני השטח" של המחשבה, בהווה, אינם מדירים חשיבה טיעונית ; למרות סימני המרד בלשון מושגית ישירה, למרות הערפול והעמימות לכאורה המלווים את הכתוב, נשמר גם כאן השימוש המובחן והמובהק בכלים ובאמצעי ייצור פילוסופים קלסיים . אני מבקש להציג אפשרות למחשבה כאיגוד מְתָאֵם ואמין של המחשבה המשולשת, כעין גנום של מחשבה אשר דורשת הפעלת טרנספורמציה "גנטית" על הגותו של כל אחד מהם, כושר לחשוב לא מתוך האחד או השני, כנגדו או בעדו, כפי שנעשה עד כה, אלא מתוך הריבוי המשותף המוליד זמן ומקום המאפשרים לחשוב את הנוצר בתוכם כאירוע של מחשבה . אולם למרות המגמה הזו העולה מהחיבור הנוכחי לקראת מחשבה משותפת, בסופו של דבר
|
|