|
|
עמוד:13
הקדמה לפילוסופיה של פני השטח 13 לתחושות האי – הבנה וההתקבלות הלא נכונה שנוצרו היכן שעמדה הכרת ההתכוונות האפירמטיבית, החיוביות בממשות ההיסטורית שמתוכה היא פועלת, ללא המחשבה על הקץ ועל האמת . מעבר למודרניות עומד אירוע גילוי הכל – חיוביות של המבט שנוצר בפילוסופיה של פני השטח, בפילוסופיה הניטשיאנית, וגילוי המידה שבה ניתן להרחיק לכת ברעיון החיוב, באונטו – היסטוריות שהיא גם חזרה מתמדת לראשית, למה שהיה שם בין הראשית לאחרית . המבט מתקין / מפעיל עתה תיקון אוגף התקנים רציונליסטי, הסטה שאינה אי – רציונלית או אנטי – רציונלית אלא היא פעולה ריזומטית המתבוננת עתה בפילוסופיה עצמה שנוצרה בפריז אחרי המלחמה, מבט המבקש לגבש אסטרטגיה שתעשה שימוש במבנה שתיארו ז'יל דלז ופליקס גואטרי כ"ריזום", מבנה שעיקרו היפוך במבנה העץ והעציות, אך גם הזדהות והשלמה עם מקורם ההיסטורי – מודרני . הריזומטיות, כפי שנראה בהמשך הספר, היא הצעה לשינוי במבנה הקריאה של מחשבת המערב . המהלך הביקורתי המשותף לדלז ולגואטרי נגדע באבו בעקבות המחלות שהביאו למותם במחצית הראשונה של שנות ה – ,90 ונוצר החלל הריק בפילוסופיה העכשווית שאליו אני מבקש לזרום כדי להמשיך ולחשוב, גם את מה ששהה שם ביניהם כשהחלו לכתוב יחד לאחר הכישלון המהדהד של מהפכת 86' . בפילוסופיה המודרנית נוכֵח שסע המניב אפשרויות שאין להתעלם מעוצמתן . הקרע, שיש לו מגע גם עם התפתחויות היסטוריות – חברתיות שחיבור זה אינו מנסה להציע להן מענה, מצביע באורח לא ברור על מיקום מַתנֶה של ההתנגדות, על הכרח ליצור בכל פעם, הכרח שאינו פרסונלי, התנגדות להתנגדות . חיבור זה עוסק בשאלה, מעבר לכישלון ולשקיעה, האם הייתה נוכחת שם, במחשבה הבאה מפריז, הצעה אונטולוגית – פנומנולוגית בעלת ערך מטאפיזי ? האם כלל ניתן לחשוב את הפילוסופיה הריזומטית, למרות הקשיים הברורים שהיא מערימה על הקורא ? נקודת המוצא של השאלה הנוכחת "מהי פילוסופיה ? " היא גם איך חושבים עכשיו, אחרי המודרניות, חשיבה מופשטת, חשיבה שגם הדימוי שהיא מייצרת אינו יכול להיות מדומה, מדומיין או נאמר ; חשיבה ללא דימוי שאפשר שתעמיד בעקבותיה את האפשרות לחשוב כעניין פילוסופי של בסיס חסר בסיס, מחשבה שאינה מבקשת להיות ברורה מעבר להעמדת תנאי האפשרות לעצמה בהתמד חסר פשרות וחסר זהות או מקור . עניין זה הנו מרכזי לחיבור הנוכחי, שיפעל בתוך ומתוך רבדים מקבילים שעל חלקם לפחות ניתן לומר שכבר עוצבו בעבר . דיון זה ממשיך שיחה פנימית הנמשכת זה כמה עשורים, דיון עם מוקירי המחשבה הפריזאית המופשטת המוכנים להשתתף בניסיון התאוצה של החלק הגז שבקווי המגוז . האם כלל ניתן להמשיך את המהלך מעבר להם, תוך התחשבות בנקודת המבט המיוחדת של מי שחושב מתוך קבלת גורליות הדור השני, זה שהצליח לצמוח לאחר אירועי מלחמת העולם השנייה ? קריאה בארוקית המפנימה לתוכה את ארגז הכלים שעיצבו דלז, גואטרי, פוקו ודרידה עבור המחשבה העוסקת במערכי הכלים של הרגש והדמיון היא גם קריאה מקבילה, רוחבית . הרצון הטרנסגרסיבי מקיים לעתים מאבק תוך כדי סתירות עמוקות עם עמדותיו .
|
|