|
|
עמוד:11
הקדמה לפילוסופיה של פני השטח 11 נתונה בו . סערה זו, שהתעוררה בפריז שלאחר מלחמת העולם השנייה וגוועה בשלהי שנות ה – 80 של המאה, ביקשה, בניגוד גמור למבקשים לכפות עליה עמדה רלטיביסטית, להשיב את האמון בכוחה של המחשבה המטאפיזית להבין את העולם, להניע מחשבה על אודות הניסיון האמפירי הפרטי – יחידאי במציאות ועל אודות תפקידו בהתנסות הרוחנית הכוללת . המחשבה הרציונלית היא אירוע הניסיון המודרני, וקשריה עם המציאות נבחנים שוב דרך הפריזמה ההיסטורית הנוצרת באירופה של אמצע המאה, פריזמה מיוחדת במינה שאינה דומה לשום דבר אחר . עמדת המוצא — לא עוד מחשבה אחרי כמו המחשבה שלפני, ההבנה שמשהו פגום בעולם נאור שבו אושוויץ והירושימה הם באפשר — המריצה את העוצמות הפוסט – ניטשיאניות במרחב הדק והשטוח של הנוכחות המטא – היסטורית . ההיסטוריה המעידה על עצמה כעומדת שם עבורי כנקודת המוצא לפילוסופיה מורה על המחשבה ועל המעשה האנושי ) הפוליטי, האמנותי, הגופני ( כמעשה הממשמע באי – היגיון שלו את מה שחסר, את האובדן ואת האי – דרך שיכולה להעמיד עתה את המחשבה האפריורית לביקורת . הביקורת הממשיכה את מה שהעמידו עבורה קאנט והגל כמחשבה, מקדימה מחדש כל מטאפיזיקה שבעתיד, זו השומרת על עצמה במקום שבו לא הצליחה לחרוג מעבר למעמדה המתמיד כ"הקדמה ל . . . " . הפילוסופיה של פני השטח מבקשת להעצים את המחשבה שקדמה לה, את ההקדמה של ההקדמה של המחשבה, להמשיך, ובעיקר לגלות, את מצב האמון בעוצמה של המחשבה ככוח פועל בעולם . לשיטתי, ה פילוסופיה של פריז העמידה לה למטרה להעצים את כוחה של המחשבה לומר את האמת ולהציע אופנים של אפשרויות, לגלות מצבי ביניים קיצוניים שיתהוו כמעין בסיס – לא – בסיס עבור הסובייקט שאחרי המודרניות ; להבעית את הסובייקט שעבורו המרחב שיהיה ראוי לפעול בו בעולם יהיה זה שיוכל באמצעות המחשבה להתערב ולהשפיע על המציאות, כמחשבה שהיא תיאוריה של מעשה . הפילוסופיה של פריז מבקשת יותר מכול ליילד אדם / אישה חכמ / ה, אמנית או אמן 4 שימירו את זה / זו שהומת / ה בטעות בשלהי המודרנה . החיבור המקופל כאן מהווה ניסיון, אולי קיצוני, למימוש המחשבה המכירה במרכזיות הממד הא – הומניסטי בהגותו של ניטשה, כהקדמה וכמבוא לכל מה שיבוא, כאמצעי לאותה האידיאה שביקשה להציג מטאפיזיקה שתאפשר "להעמיד את אפלטון על ראשו" . תוך כדי ביטול וביקורת המהלך הישר וההפוך כאחד, רעיון המשמש עבורי כחוט אריאדנה, אדון שוב בשאלת החזרתו של היידגר לשיח הפילוסופי אחרי ובצל מוראות המלחמה, מתוך הבעייתיות שבקבלת עמדותיו ) תמיכתו בהיטלר מתוך ה"דאגה" העמוקה לאדם ( . הצבת הקיפול בניטשה היא בעצם ניסוח קיפול השואל — איך זה אפשרי, כיצד ניתן להפוך את אפלטון על ראשו, ולמה בעצם אנחנו מצפים, 5 מכיוון שאין תשובה אחידה לשאלה זו,מה יקרה כשאפלטון כבר יעמוד על ראשו ? שאלת היחס בין מובן למשמעות, בין מובן יציב לחוסר מובן, אזי המחשבה מבקשת עתה להביע את תנאי האפשרות העומדים בפניי להעמדת מערך ) dispositif ( מפותל של פרשנות, טווייתה של רשת גדולה דייה כדי לעשות שני דברים : לברר האם וכיצד
|
|