|
|
עמוד:13
הזמן של ה'פוסט' 13 ועל אחת כמה וכמה להקריב את חייהם עבורה . הידע יוצר את העולם המובן מאליו, הראשוני, שעליו אין מחלוקת ) Luckmann and Berger 1967 ( . לכן ה"אידיאולוגיה" אינה מופיעה בדרך כלל באופן גלוי כדוקטרינה, אלא היא מגולמת בתוך משהו עמוק יותר — "השקפת עולם", "השתייכות", "זהות" . יתרה מזאת, היא יוצרת תמונת עולם כוללת, יומיומית וטבעית למדי, ואז היא מתפקדת כ"הגמוניה", על פי מושגיו של אנטוניו גרמשי ) גרמשי 2004 ( , או כ"דוקסה", על פי מושגיו של פייר בורדייה ) בורדייה 2005 ( . אפשר לומר כי הגמוניה או דוקסה היא מעין דעה ) יחסית, חלקית ( ההופכת למעין ידע ) מוחלט, מובן מאליו ( . לין האנט, היסטוריונית של התרבות הפוליטית של המהפכה הצרפתית, גורסת כי "הלגיטימיות של סמכות פוליטית תלויה במידת הלימתה עם הנחות כלליות יותר, אפילו הנחות תרבותיות קוסמיות, מכיוון שהחיים הפוליטיים 'עטופים' במושגים כלליים על המבנה והתפקוד של המציאות" ) 87 : 1984 Hunt ( . כמו כן, כפי שגורס האנתרופולוג קליפורד גירץ, מערכת ההנחות התרבותיות הזו מאוגדת בתוך "סיפור מפתח" ) "master fiction" ( בעל מעמד עילאי, אולי של קדושה, המעניק מובן משותף למרכיביו השונים ) 1977 Geertz ( . "העם היהודי" ו"החברה הישראלית" הם סיפורי מפתח שכאלה, שבידע ובדעה על אודותיהם עוסק ספר זה . ובכן, כדי להניע בני אדם להתנהגות, שברמה התועלתנית המוחשית היא חסרת שחר, יש להנחיל לתודעתם הצדקה להתנהגות זאת ברמת המשמעות העליונה ) במושגיו של מקס ובר ; ובר 1984 ( ; וזה תפקיד "השקפת העולם", ה"השתייכות" וה"הזדהות" . כאן מגיע תפקידו של ה"ידע", אשר מספק לבני האדם את הקטגוריות התפיסתיות שאליהן הם נדרשים ל"השתייך" או שעמן הם נדרשים ל"הזדהות", וגם, כמובן, את הקטגוריות שמחוץ לגבולות "שלהם" — הנחשבות כאחרות או כאויבות . לידע יש הילה של אמת שהיא מעבר לדעה, ולכן דעה הנסמכת על ידע מעניקה תפיסת הצדקה ) לגיטימציה ( חזקה יותר . קטגוריות חברתיות נוטות להופיע, אם כן, לא כ"דעה" ) הניתנת לביטול כאידיאולוגיה ( , כי אם כ"ידע" ) שיוקרתו מעוגנת במדע ( . עניין זה נכון לא רק לגבי לאומיות וחברה, אלא גם לגבי כל קטגוריה
|
|