מבוא לאומיות והפוליטיקה של הידע

עמוד:12

אורי רם 12 ביניהם . הגישה של אפיסטמולוגיה פוליטית, אשר מעבדת בפרקי ספר זה את הזיקות בין הידע ללאומיות, אינה מכירה, אם כן, לא במצוי אחד מוחלט ולא ברצוי אחד מוחלט ; לא במזיגה מוחלטת ולא בניתוק מוחלט בין ידע ודעה . היא סבורה, ברוח פוסט – מודרנית ביקורתית, כי המדע אינו מייצג את העולם כנתינתו, אלא מסדיר את החומרים שבעולם, וכי הפוליטי אינו מייצג דעה בעלמא, אלא דעה המתובנתת באמצעות הכרת עולם מסוימת . יש להדגיש כי ההשפעה ההדדית בין הידע לפוליטיקה אינה אקראית או זמנית או בבחינת שארית שניתן להיפטר ממנה . אין בנמצא "נקודת אפס" שבה נמצאים לחוד בשני צדי המגרש ידע מוחלט מכאן ופוליטיקה יחסית מכאן, ובשריקת הפתיחה הם מתחילים את המשחק ומתערבבים זה בזה עד להיפרדותם שוב עם שריקת הסיום . השילוב בין ידע לפוליטיקה אינו ניתן להתרה ול"פתרון" גם אם נדע את כל העובדות לאחר מאמץ ממושך במעבדה ) לפי הגישה הפוזיטיביסטית ( וגם אם יתבטלו ניגודי האינטרסים החברתיים ) לפי הגישה המרקסיסטית ( . מה שנכון הוא שכאשר מושג או עובדה מקבלים מעמד של "ידע", אזי הכרתם נתפסת כמוחלטת וכבלתי תלויה, לפחות עד להפרכת ידע זה . אבל נכון גם שהמושג או העובדה המוחלטים לכאורה כרוכים בהבניה חברתית והיסטורית משתנה ועל כן הם פוליטיים . וכך, מכיוון שהידע הוא פוליטי ופוליטיקה היא מיודעת, הרי הישויות החברתיות, שהן קטגוריות שיחיות, הן מושא למחלוקות ולמאבקים בין קבוצות, בעלי אינטרסים שונים וממלאי תפקידים למיניהם, כפי שגורס בורדייה : "מרגע שקיים מרחב חברתי קיים מאבק, מאבק על השליטה ; קיים קוטב שולט וקוטב נשלט ; ומאותו הרגע קיימות אמיתות אנטגוניסטיות . נעשה אשר נעשה, האמת היא אנטגוניסטית . אם יש אמת, הרי זה שהאמת היא אתגר של מאבק" ) בורדייה 2005 : 96 ( ; וזה כולל את המאבק על מעמד האמת . אז מה לידע וללאומיות ? "ידע" הוא אחד המסדים האיתנים שה"דעה" מכוננת עליהם . לו היה ברור לאוחזים בדעה כלשהי ) למשל אמונה לאומית ( כי היא תלויה, יחסית ומשתנה, כלומר שהיא עניין נסיבתי לכל דבר, ספק אם הם היו מוכנים לחיות את חייהם לאורה

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר