|
|
עמוד:11
הזמן של ה'פוסט' 11 האפיסטמולוג הפוליטי הראשון היה אפלטון, אשר סבר ) בדיאלוג המדינה ( כי בדמות המלך – הפילוסוף מאוחדים הידוע ) המצוי ( והפוליטי ) הרצוי ( . רעיון דומה של שלטון המומחים העלה במאה ה – 19 אוגוסט קומט, הסוציולוג הראשון ) 1957 Comte ( . תפיסה דומה בדבר היחס בין פוליטיקה וידע הציעה גם המהפכה הקומוניסטית, אלא שעל פי גרסתה, החזקה על האמת הכוללת נמצאת בידי מעמד הפועלים, אשר מיוצג על ידי המפלגה ) ראו למשל לוקאץ' : 1972 Lukacs ( . לעומת זאת בראשית העת החדשה ערך הפילוסוף רנה דקארט ) דקארט 1950 ( הבחנה חד – משמעית בין הסובייקט המתבונן לבין האובייקט הנתון, והפילוסוף דיוויד יום ) יום 1983 ( הפריד באופן חד – משמעי בין תחומי הרצוי ) המוסר, הצדק ( והמצוי ) ההכרה, האמת ( . בכך פולסה, מצד אחד, הדרך לתפיסת האובייקטיביות והניטרליות של המדע, אם רק תסולקנה מדרכו אמונות הבל למיניהן, כפי שטען מבשר פילוסופיית המדע המודרנית פרנסיס בייקון ) 1986 ( ; מצד אחר, פולסה בכך דרך גם לתפיסה הליברלית של הפוליטיקה, שעל פיה יחידים אוטונומיים מתאגדים סביב אמנה חברתית ) מיל 1958 ( . כנגד הבחנה מודרנית זאת טוען הפילוסוף – היסטוריון הפוסט – מודרני של המדע ברונו לאטור כי המודרניות אמנם נשבעה אמונים להבחנה בין אנשים ) הסובייקטים ( לבין דברים ) האובייקטים ( , אך גם היא, כמו תרבויות אחרות, לא מימשה הבחנה זאת במלואה ) 1993 Latour ( . גישת הפוליטיקה של הידע, או האפיסטמולוגיה הפוליטית, הנידונה כאן היא כינוי אחר למה שמישל פוקו מכנה "משטר האמת" או "משטר השיח" ) פוקו 2005 ( . גישה זאת נבדלת הן מגישת המיזוג בין ידע ופוליטיקה של אפלטון, קומט ולוקאץ' והן מגישת הניתוק ביו ידע ופוליטיקה של דקארט, יום, בייקון ומיל . בדומה לגישה הראשונה, היא מזהה את הזיקה בין המצוי והרצוי, אך בשונה ממנה היא אינה גורסת ישויות בעלות אמיתיות מוחלטת ) זהו ה"מושג" אצל אפלטון האידיאליסט ; ה"עובדה" אצל קומט הפוזיטיביסט ; ה"מכלול" אצל לוקאץ' המרקסיסט ( . בדומה לגישה השנייה, גם גישת הפוליטיקה של הידע מזהה את ההבחנה הנדרשת בין המצוי לרצוי, אך היא סבורה ) כלאטור ( כי אלה תחומים המתקיימים תוך זיקה שיחית הדדית
|
|