הקדמה

עמוד:13

בחזרה לעתיד 13 הבולטות של איראן, ושל טורקיה במידת מה, שהפכו לשחקניות דעתניות וחזקות שמעצמות משחרות לפתחן . גם למצוקתן של המונרכיות הערביות נדרש הדיון . הללו צלחו אמנם את משברי השעה, אולם המלכים שנותרו על מכונם הבינו עתה כי מרחב החסינות שנהנו ממנו במאה ה – 20 הולך ומצטמצם . נחמה פורתא בעבורן הייתה העובדה כי לנוכח האיומים שסיפקה המערכת האזורית עלה ערכן האסטרטגי בעיני העולם החיצון, שראה עתה במונרכיות "אוד מוצל מאש", שיש לשמרו בכל מחיר . גם לכך הייתה משמעות בניסיונותיה של האליטה המלוכנית לייצב את מערכיה . הפרק מייחד מקום חשוב להיערכותה של ישראל שניצבה בעשורי הפתיחה של המאה ה – 21 בפני אתגרים מגוונים השונים בתכלית מאלה ששיחרו לפִתחה בעת הקמתה . המזרח התיכון חווה שינוי גיאופוליטי וסוציו – תרבותי שתבע הצטיידות בכלי חשיבה שונים וחייב שיח מורכב ורציני יותר . לצד האבחנה בין הזירות השונות נוצר צורך בחקירה ודרישה בגווניו של הפסיפס האתני – עדתי שבקוויו התעצבה "המפה האלטרנטיבית" של המזרח התיכון . מגוון רחב של שחקנים ואוריינטציות, מוקדי כוח חדשים ותופעה של בריתות גמישות ומתחלפות דרשו פיתוחן של מסגרות ניתוח אלטרנטיביות והצטיידות בלכסיקון סוציו – דמוגרפי אחר . ישראל תיטיב לעשות אם תשקוד על מלאכתה הטקטית והאסטרטגית, אך במקביל תפנה מאמציה לפן החברתי – תרבותי – דיפלומטי, בכלל זה הקניית ידע בסיסי בתרבות האסלאם 1 ובשפה הערבית לציבורים בתוכה . 1 . הקפדה על תעתיק אחיד בספר הדן במדינות ובשפות שונות באזור אינה מלאכה קלה . בתעתיק השמות והמונחים בחרתי בדרך המקובלת בפרסומים מדעיים, אך עם מידה רבה של פישוט כדי להקל על הקורא הישראלי שאינו שולט בשפות האזור . בשמות שהשתרשו בשיח הישראלי הועדפה הצורה שבה מקובל רישום השם בהוספת אמות קריאה . כך למשל, טורקיה ( ולא תורכיה ) , טהראן ( ולא תהראן ) , מוחמד ( ולא מחמד ) , חוסיין ( ולא חסין ) ,

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר