|
|
עמוד:13
פתח דבר 13 בצד חורבות בית אבן ישן ולחלוף על פני חלון ראווה של בוטיק אופנה . בראי הבית נגלים הבדלים עמוקים בסגנונות ובהשקפות בין תושבי הוואדי, בין שכנים וקרובים, והדבר ניכר אפילו בתוך משפחה אחת . העדויות "הביתיות" מלמדות שהמתיחויות המאפיינות את חיי הפלסטינים בישראל, המוכרות יותר מהזירה הפוליטית והציבורית, חריפות וממושכות ומחלחלות עד חדרי – חדרים . דיוקן זה, המבקש להסב את תשומת הלב אל מה שאירע בדל"ת אמות של החברה הערבית, מראה איזו כברת דרך עשו הפלסטינים ) שנותרו לבסוף בישראל ( משלהי המאה ה – 19 ועד העשור הראשון של המאה ה – 21 . במוקד התמונה ההיסטורית יוצבו השינויים במבנה המשפחה הערבית, ואילו קווי השבר ההיסטוריים הגדולים — אירועים אלימים בדרך כלל — ישמשו רקע רב – חשיבות ויספקו הסבר והקשר . השבר העמוק של מלחמת 1948 והתמורות הגדולות שהתחוללו בעקבותיה, המוכרים מהספרות המחקרית לסוגיה, יתוארו לאורך הספר בצד התפוררות העולם החקלאי, החֵל בסדק שניבע בעולם הישן בשלהי המאה ה – ,19 דרך התהום שנפערה במלחמה, וכלה בתקופת הממשל הצבאי, אז הקיץ הקץ על "העולם של אתמול" . יריעת הספר תשתרע מבתי הטִין ועד בתי המידות, ומעולמה היציב ) גם אם מתוח ( של המשפחה המורחבת ועד חייה ה"נזילים" ) כלשונו של הסוציולוג זיגמונט באומן ( של המשפחה 4 הגרעינית בת – זמננו . שש פרספקטיבות שונות על הבית כטקסט נפרשות בספר בשישה פרקים . נקודת המבט הראשונה היא מושגית, עוסקת ברציונל של החיבור ומשמשת מבוא לפרקים הבאים . הזווית השנייה מציעה להתבונן בתהליכי התכנון והבנייה ובמה שאפשר ללמוד מתוכם על החברה . במבט השלישי המוצע בספר משמשות עדויות מרחביות בשחזור קורותיו של מבנה חברתי בסיסי — המשפחה המורחבת . הפרספקטיבה הרביעית ממחישה איך עושים שימוש בהיסטוריה של צורות אדריכליות על מנת להבין זהויות מגדריות בתמורותיהן . זווית ההתבוננות החמישית עניינה התובנות שניתן להפיק מהזירה של עיצוב הבית על ריבוד חברתי ומאבקי סטטוס . המבט השישי, המהווה מעין סיכום לספר, בוחן רשמים מהמפגש בין כותב שורות אלה, עורך המחקר, ובין מושאי המחקר, תושבי ואדי עארה שאירחו אותו בבתיהם, ומנסה להפוך התרשמויות אלה לזירה נוספת להתבונן בה בחברה הנחקרת . פרקי הספר בנויים נדבך על נדבך ולסדר עריכתם יוחדה מחשבה, אך הם נכתבו כך שיהיה אפשר לקרוא כל אחד מהם בנפרד או לפי סדר אחר . כך,
|
|