|
|
עמוד:11
סיפוריהן של גמלאיות שלא פרשו : גיבוש הקבוצה, שיטת המחקר ורקע מדעי | 11 הפריווילגיה שלנו ניכרת כשבוחנים את מיקומן של הנשים הישראליות בחיי היום - יום ובשוק העבודה . האישה בישראל נתפסת כאחראית העיקרית ליציבות המשפחה ונושאת במשימות הנדרשות לשם כך ; נשים נמצאות באופן עקבי בייצוג חסר בעולם הפוליטי ; % 80 מהנשים מועסקות במקצועות נשיים מסורתיים, כגון סיעוד, טיפול והוראה, ומקבלות משכורות נמוכות יחסית . ניסיונות של נשים Fogiel ) . באקדמיה, אף על פי Bijaoui - להשתלב בממסד הדתי נבלמים ( 2016 , שבלימודים לקראת כל התארים אחוז הסטודנטיות עולה על אחוז הסטודנטים, נשים מהוות כ - % 44 מחברי הסגל באוניברסיטאות ורק כ - % 20 מהפרופסורים ( הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2021 ) . מצב זה משתנה בעקבות מהלכים שונים שננקטים במוסדות להשכלה גבוהה, אבל השינוי הוא איטי . רובנו פילסנו את דרכנו לעמדות בטוחות בחוגים אקדמיים, אולם קיבלנו כמובנים מאליהם את תנאי ההעסקה המאפיינים את הקריירה הגברית . לא ביקשנו ולא קיבלנו הנחות כאימהות - רעיות - מנהלות - משקי - בית . כאות לקבלת ה"משטר המגדרי" ( 2005 , Connell ) , השלמנו עם העובדה שנישפט "כמו כולם", דהיינו, שעשייתנו תישפט כמו עשייתם של גברים . הסכנו עם הדרישות האופייניות לנכונות תמידית לציות לצווים בירוקרטיים, לעבודה במשרה מלאה, להימנעות כמעט בכל מחיר מהפסקות ברצף עבודתנו . הסכמנו לדרישות למוביליות : להשתתפות בכנסים, להיענות להזמנות להרצאות באוניברסיטאות בחוץ לארץ, ליצירת קשרי עבודה עם עמיתים ממדינות אחרות ולהשתלבות ב"תעשיית" הפרסומים בכתבי עת ידועים ( 1996 , Ackah & Heaton , 2004 ; Sonnert & Holton ) . התאמנו את עצמנו לסגנון החיים הגברי הרווח באקדמיה, כאילו הנורמות חרותות בסלע . ממד נוסף של הפריווילגיה שלנו כקבוצה הוא היותנו נשים יהודיות . הדרך של נשים בחברה הערבית לרכישת השכלה גבוהה בכלל וללימודים לתארים מתקדמים והגעה למשרות אקדמיות בפרט, היא קשה ומפותלת בהרבה, כפי שאנו יודעות היטב הן מהמפגשים הרבים שהיו לנו במהלך השנים עם סטודנטיות ערביות / פלסטיניות שלמדו במוסדות שעבדנו בהם, והן מהספרות המקצועית ( אבו - רביעה - קווידר וּוינר - לוי, 2010 ; הרץ - לזרוביץ' ואופלטקה, 2009 ) . אנחנו פריווילגיות גם בזה שהמקצועות שלנו, העיסוקים שבחרנו, הם גם התחביבים שלנו . עסקנו בהם בשמחה ובעניין בשנות התעסוקה הפורמלית, מעבר לשעות עבודה מוגדרות או למקום עבודה קבוע כגון משרד . עבדנו במקומות שונים – בספרייה, בבית – ובשיתוף פעולה עם עמיתות ועמיתים ממוסדות אקדמיים אחרים . לא ציפינו בכיליון עיניים ליום הפרישה, משל היה יום שחרור . הפרישה
|
|