|
|
עמוד:6
6 | המשכיות ושינוי : גמלאיות שלא פרשו את פרימה אלבז - לוביש ורחל הרץ - לזרוביץ' ואת עבודותיהן המחקריות הכרתי בהיותי מרצה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה . עם פרימה גם שיתפתי פעולה בשנות התשעים של המאה ה - 20 בהעברת השתלמות למורות ולמורים מחיפה והסביבה . באותם ימים חשבנו שאמצעים חינוכיים עשויים להיות מפתח להפגת מתחים ולקידום הבנה אמיתית בין ערבים ויהודים בישראל . את מיכל סובל פגשתי מדי פעם במסדרונות מגדל אשכול באוניברסיטת חיפה, אבל ידעתי על המחקרים שלה בהיסטוריה והייתי סקרנית להכיר אותה מקרוב . כבר בתחילת ההתארגנות, לאה הגואל הזמינה את ליאורה אור, רופאה עמיתה שהכירה בעבודתה במחלקה לרפואת הקהילה ואפידמיולוגיה, מחלקה שהיא יחידה ארגונית משותפת של הפקולטה לרפואה בטכניון ושל שירותי בריאות כללית . שתי חברות הצטרפו אחרי שהקבוצה כבר הייתה פעילה . סיפרתי על המפגשים המעניינים ללאה בר - אפרת, חברה שהכרתי בשנתי הראשונה בארץ . באותם ימים חלקנו חדר בפנימייה לנשים צעירות שנוסדה על ידי ארגון נשות מזרחי באמריקה . הפנימייה שכנה בבית אבן, רכוש נטוש בשכונת בקעה בירושלים . כשהכרנו לאה חזרה מהשבי הירדני, בעוד שאני בדיוק הגעתי ארצה באונייה גדולה ונוחה . בכל זאת התיידדנו, בילינו שעות בשיחות נפש, ובזחיחות הדעת גם "עשינו את המוות" לשותפה השלישית בחדר, אלמנה שלמדה הוראה לצורך פרנסתה העתידית . כשסיפרתי ללאה על פעילות הקבוצה, היא גילתה עניין בנושא . הצעתי לה להקים קבוצה דומה בעיר מגוריה, ירושלים, אך היא החליטה להצטרף אלינו ומדי חודש הגיעה באוטובוס למפגשי הקבוצה החיפאית . אחרונת המצטרפות הייתה תמר אפל קמפו . לאה הגואל הזמינה אותה למפגשי הקבוצה בעקבות היכרותן באירועי מדיטציית ויפאסנה . כך נולדה קבוצת דיון של אקדמאיות מתחומי דעת שונים, בעלות עיסוקים שונים וסגנונות חיים ייחודיים . הקבוצה ההטרוגנית הורכבה על בסיס סימפטיות לא לגמרי מובהרות . היא כוללת נשים בתחומים מגוונים – סוציולוגיה ( משפחה, בריאות, חינוך ) , פסיכולוגיה ( הגיל הרך, גילי בית הספר, יחסים בין - אתניים ) , דרכי חינוך חלופיות, מחקר נרטיבי, הוראת מתמטיקה, היסטוריה ורפואה . לחמש חברות בקבוצה יש ותק בהכשרת מורים . לכולנו ניסיון רב בהוראה באקדמיה ובקהילה . ראוי להדגיש כי לא תכננו את האסופה הזאת בראשית דרכנו המשותפת, אולם המפגשים לאורך השנים הולידו שיח גמלאות ייחודי . מצאנו את עצמנו לומדות ומשתנות, תוך בירור הולך ומעמיק של קשרינו לעבודה ושל שורשיהם . מצאנו שיש טעם לחלוק את לקחינו עם אחרות ואחרים . בפרקי הספר הזה מתארת כל אחת מאיתנו את חוויית הגילוי העצמי ואת חוויית התגליות המשותפות .
|
|