|
|
עמוד:13
13 שירת החשק הערבית והעברית 3 יחד בתוך מרחב אחד את כל העקבות שהכתיבה מורכבת מהם" . תפיסה זו הובילה את בארת לטבוע את המושג "זיכרון מעגלי" . הזיכרון המעגלי מבטל את סמכות המולידים, מתנער מן ההיררכיה של המשפיעים והמושפעים ומוחק את המוקדם והמאוחר . "לנסות למצוא את המקורות, את ההשפעות של יצירה – פירושו ליפול בפח של מיתוס הזיקה : הציטטות המרכיבות טקסט הן אנונימיות, בלתי ניתנות לשחזור, ובכל זאת – תמיד כאלה שנקראו כבר ; הן ציטטות בלי מירכאות" . טרביה מעמיד לפנינו "ציטוטים רבים ללא מירכאות" וגם ציטוטים במירכאות בשיריהם של ענקי השירה העברית בספרד המוסלמית ובספרד הנוצרית . שמואל הנגיד, שלמה אבן גבירול, משה אבן עזרא, יהודה הלוי וטדרוס אבולעפיה מצטטים ללא מירכאות את המקרא, את משוררי הג'אהליה, את משוררי בית אומייה ובית עבאס במרחבי חצי האי ערב, בעיראק, בסוריה ובאנדלוסיה . לכן, הקריאה בשיריהם היא קריאה פוליפונית ; תוך כדי קריאת השירים מבצבצים ועולים ציורים, גיבורים, פרשנויות, יצירות וחוויות המוכרים לקוראים ממקומות אחרים . ההיזכרות היא חוויה מרגשת, ומלאכת הגילוי והפענוח מאתגרת את הקוראים בשעה שהם פותרים את חידת השיר ויוצרים שיח בין הטקסטים השונים שמהדהדים בו . ספר זה מעשיר את עולמם של הקוראים באותם "מקומות אחרים" באמצעות מילוי מאגר התודעה שלהם במרחבים ובדמויות מהמרחב הערבי . דוגמה טובה לכך ניתן לראות במנעד העשיר של דמויות הנשים שהוא מציג בשירה ובחיים : החשוקה הבלתי מושגת, 4 הַקַאינָה . 3 . בארת, ,2005 עמ' 17 - 18 . 4 . כינוי לשפחה, מוזגת, זמרת או רקדנית, חשוקות נוכריות ומשוררות מוסלמיות שכתבו שירי חשק ואהבה באנדלוסיה .
|
|