|
|
עמוד:13
13 מחויבות כפולה השכר שקופת חולים הכללית שילמה לרופאים מומחים כדי לפצות אותם על האיסור לעבוד ברפואה פרטית . התוספות ניתנו לרופאים בדמות תוספת שכר על עבודה מוגדרת בזמן, במקום ובתפוקה . הנהלת הארגון קבעה רשימת מטלות שעבורן שילמה תוספות לשכר הרופאים, ואילו ראשי ההסתדרות הרפואית ראו ברשימה זו פרולטריזציה של הרופאים . ההיענות לדרישת הרופאים בתפקידים מנהליים בשירות הממשלתי לקבל תוספות דומות כפוף לרשימת מטלות נתפסה כתקדים שמסכן את החופש המקצועי של הרופאים בשירות הממשלתי . הפרקים השביעי, השמיני והתשיעי סוקרים את האירועים של אחת משביתות הרופאים הקשות והארוכות שידעה המדינה, שביתת הרופאים בשנת 1983 . אף על פי שהשביתה הייתה אירוע חריג אף ביחסי העבודה הסוערים במשק הישראלי, יש רק שתי עבודות מחקר המתמקדות בסיבות לה . שתי העבודות גורסות שההתמרמרות בקרב המתמחים היא שהבעירה את שלהבת השביתה . החומר התיעודי והראיונות מצביעים על מאמציו של משרד הבריאות לגרום לרופאים המומחים להקדיש יותר מזמנם לארגון הציבורי . בתמורה להיענות לדרישותיהם להכפלת שכר היסוד הם נדרשו לבצע מטלות מוגדרות . דרישות המעסיקים עוררו התנגדות בקרב הרופאים משתי סיבות . בדומה ל- ,1954 רשימת המטלות הייתה קריאת תיגר על החופש המקצועי של אנשי הפרופסיה ועל חירותם של המנהלים לתמרן בין המחויבות לתפקידם הציבורי ובין החולים הפרטיים . את השביתה ב- 1983 קידמו מנהלי המחלקות, שראו כיצד מתערערת ההגנה שהעניק מבנה ההשתכרות לזכויות היתר של חברי העילית . הפרק השמיני מתאר את ההכנות הממושכות של הרופאים לקראת השביתה ואת התנהלותם במהלכה . השביתה נמשכה 119 ימים . במהלכה נטשו הרופאים את המתקנים הציבוריים ואת מחויבותם כלפי החולים, ונפרצו גבולות הסמכות בין זוטרים
|
|